יורדים לקרקע בניסיון לשווק קיימות
 
המילה קיימות הינה אחת מהמושגים המופשטים שנכנסו לחיינו בדמות עשר אגורות קנס למשתמשים בשקיות חד פעמיות בסופרמרקטים. הנושא ז\שמוגדר במושגים מופשטים הופך לפשוט מאד להבנה כשיורדים לגובה העיניים ומתחילים לדבר על סביבה במונחים של תוחלת החיים לילדים שלנו, השפעות מוכחות של ייצור מזון על התחממות כדור הארץ – ומשמעות התחממות כדור הארץ על שרשרת המזון שאנו צורכים. במילים אחרות – שינוי טרמינולוגי ממושג מופשט כמו "קיימות" ומעבר לשפה עממית הקוראת לילד בשמו – מחויבות חברתית, סחר הוגן, אחריות לעתידנו או אחריות לסביבה כשכל אלו, ורבים נוספים חוסים תחת המטריה של קיימות. דווקא לאור התחלת הפעילות של אכיפת הקיימות בישראל מצאתי לנכון להקדיש כתבה ייעודית לנושא מזוויות ראיה מעט שונות כשמרבית החומר נאסף ממחקר מעמיק מאד בארה"ב לפני כשמונה שנים. מכיוון שלישראל נושאים שאינם קשורים בביטחון וטכנולוגיה מגיעים באיחור – גם כתבה זו תכן ועולה לאוויר טרם זמנה. אז בואו וניכנס לעומק לקיימות כרעיון ולחלק הפרטי שלנו בשמירת סביבת המחייה של ילדנו לעתיד
 
נתחיל בייצור המזון – החומר, הפועלים, המקום והשינוע – כל אלו מרכיבים מרכזיים בהבנת ההשלכות על הקיימות, או על הבריאות העתידית של ילדנו. החומר – הגרעינים/זרעים והשבחתם, השימוש בדישון כימי, בקוטלי עשבים, במדבירי חרקים, בריסוס אווירי. ההשקיה במים שפירים, מים ממוחזרים, מים מלוחים, השקיה בטפטוף, השקיה בהתזת שורשים. קטיף ידני, העסקת ילדים, שכר מינימום, העסקה בכפייה, מניעת שינה, תנאים סוציאליים, תנאי חיים לעובדים, חינוך. האדמה שבשימוש חקלאי, ביעור יערות העד, מלחמות וזכויות בקרקע, המעבר מהכפר לעיר וגודל החווה המספקת מחייה למשפחת החקלאים, המיכון, איסוף הגידולים, אריזת התוצרת, שינוע לשווקים, מרחקי שינוע, זיהום אוויר בייצור ובשינוע, פערי תיווך – כל אלו, ועשרות נושאים נוספים הינם מדדים ערכיים לנושא גידולי שדה – נושאים שמשפיעים באופן ישיר על איכות המוצר ורמת הפגיעה הארכת טווח בערכים שאנו מנסים לטפח, בשלום העולם ובבריאותו. אם נוסיף לכך את תחום גידול בעלי החיים הרי שכאן מתווספים נושאים כמו אוכל טבעי מול מזון מהונדס, טיפול אנטיביוטי מניעתי, גידול בשדה פתוח מול גידול בלול/רפת, שמירת קשרי האמהות של בע"ח (הנקה), מניעת תזוזה מעגלים, פיטום אווזים ועוד
 
כיום, הדגש בשיח המקצועי הוא על המקומיות, בהנחה שמה שגדל בסביבתנו – יש לנו יותר מידע על דרכי הגידול ויותר שליטה על רמת המוסר והמחויבות הסביבתית של היצרנים. ובכן – לא! אין לנו מידע כזה, והפיקוח, בארץ, הינו מינימאלי. בארה"ב ובאירופה נהוג כבר מזה כשני עשורים סימון מוצר המתייחס לאחריות החברתית – גידולי ביו, גידולים אורגניים, ניתן למחזור, אריזה מחומר ממוחזר, ידידותי לסביבה, ללא אנטיביוטיקה, גידולי שדה פתוח או תרנגולות חופש, מיוצר מחשמל מושב, מים מושבים, לא נבחן על חיות מעבדה .... סימון המוצרים לגבי כל התחומים הנ"ל נעשה ע"י גורמים וולונטריים שמעוניינים בנושא אן ע"י רשויות המדינה – ואריזות המוצר מבליטות את האישורים למחויבות הסביבתית של המוצר. אבל השאלה היא איפה זה מתחיל, ולאן זה הולך
 
כל התחומים שהועלו עד כה הינם בתחום המזון בלבד, וגם לא נגענו כלל בצינורות השיווק ובהסלקת הזבלים. לא דברנו עדיין על כל תחום החקלאות הימית מול דיג בים הפתוח. על דגי בריכות וכלובי ים מול דגי חופש. לא דיברנו על השפעת חומרי הניקוי שלנו בבית הנשטפים לביוב שמוזרם לים ופוגע בדגים. לא נגענו במשמעות השלכת הזבל מהבית שמוטמן בנגב ובעוד 100 שנים, אולי, יוכל לשמש כזבל לטובת החקלאות. לא דיברנו על האוכל לחיות המחמד שאנו מגדלים, על המזון החדש לתינוקות המבוסס על מוצרים אורגניים. מחקרים הוכיחו כי הקהל מתעלם לחלוטין, או כמעט לחלוטין מהמונח קיימות בעוד שהוא מראה הבנה הולכת וגדלה לסכנות הקיומיות על האנושות משימוש מופרז במשאבי הטבע. מונחים מתחום שימור הסביבה המעוררים אותנו להגברת המודעות לצורך בשמירת הסביבה מגיעים מתחום אסונות הטבע וסיקורם הנרחב בתקשורת, מהפנמת הסיכונים לזנים נכחדים, מחלחול התובנות למשמעויות התחממות כדור הארץ, ופלישה לשטחי יערות העד – כל אלו בגלל מדיניות אכיפה וחקיקה ממשלתית וכן בגלל התפשטות תרבות הפנאי המנצלת את השטחים הפתוחים והטבע. המודעות לאחריות חברתית וסביבתית מתגבר גם בגלל היבטים חברתיים – עודף החדשות המגיע כיום לפתחנו ובו מידע על מלחמות, טרור, פגיעה בחופש התנועה ובזכויות האזרח במקומות שונים כשמצד שני אנו מטיילים ונחשפים יותר ויותר לעולם הגדול וגם מנצלים את הפנאי למעורבות גדלה בעשייה הקהילתית. ההבנה שלנו בכלכלה העולמית גם היא משפיעה על המחויבות לסביבה ולעתיד – ההבנה במשמעויות האינפלציה, העלייה במחירי הדלקים, מדיניות סחר עולמית ורמות אבטלה – עם כל המשמעויות ולבסוף – חיינו הפרטיים שמשפיעים על האכפתיות החברתית והסביבתית. לידת ילדים, שינויים בבריאות האישית, אובדן מקום עבודה, חוסר ביטחון אישי או כלכלי, מעבר מקום מגורים לסביבה חדשה ושינוי משמעותי בעלויות המחיה. כל אלו הם דוגמאות להן אנו נחשפים באופן קבוע ובעלות השלכה על רמת המחויבות שלנו לסביבה ולקיימות
 
כשאנשים נשאלים לגבי המשמעות עבורם של המונח קיימות אנו מקבלים מגוון תשובות אדיר שמצביע על עומק ההבנה בנושא, מחד ועל חוסר ההבנה מאידך. היכולת להתקיים לאורך זמן – 76%, היכולת לקיים את עצמנו - 55%, שימור משאבי הטבע 44%, מחזור, שימוש חוזר והקטנת צריכה (גם כן 44%), אחריות 35%, ידידותי לסביבה 33%,  אמצעי גידול אחראיים 25%, ירוק 23%, הורדת טביעת כף רגל פחמנית – 22%, איכות משובחת 17%, גידולי חמלה לבע"ח – 12%, סחר הוגן – 12% וגם חיים פשוטים 12%. טבעי וגם אורגני זכו ל-10% כל אחד. המחקר מציג עוד כמאה מילים הנכרכות סביב רעיון הקיימות באחוזים נמוכים מעשרה אחוז . לדעתי, המילה אחריות היא התרגום הנכון לעברית אם מעוניינים להתבטא באופן שיהיה ידידותי ובלתי מתנשא. החוקרים חילקו את המילים שנמצאו במחקר לחמש קבוצות – מקומי, כלכלי, קהילתי, בריאותי ואישי. נקודת החיתוך של כל החמישה הוגדרה כקיימות. ככל שהנושא היה קרוב יותר לאדם עצמו השימוש היה במושגים פשוטים, וככל שהתרחק מהאדם לקהילה או לחברה ולבסוף לעולם – הפכו המושגים לערטילאיים יותר. המכנה המשותף לכולם היה תחום המחזור שחדר עמוק באופן המיטבי בשיח הציבורי על הקיימות. בעולם יש שלוש זוויות הסתכלות על תחום המחזור – המוצר, החומר והשימוש בו – האם המוצר הינו חד פעמי או לשימוש חוזר - ראו בקבוקי בירה שחוזרים לשימוש אחרי שטיפה, האם החומר הוא בר מחזור וכאן לדוגמא בקבוקי המים המינרלים העשויים פלסטיק למחזור, ואחרון הוא נושא החומר – בין אם הוא מגיע ממקור ממוחזר – ובמיוחד בתחום האריזות או האם הוא מינימליסטי ובכך מקטין את הסיכון לסביבה. רמת המחזור בישראל מהנמוכות במדינות המפותחות וקנס השקיות הוא רק שלב ראשון באכיפת נושא הקיימות
 
הקיימות מגיעה היום כמעת לכל תחום בחיים: מבית חכם למכונית היברידית, ללוחות סולריים על גג הבית, מחזור מי הגשם להשקיה, גידול ביתי של ירקות ויום שני צמחוני. מחזור צמיגים לבנייה, ביטול שימוש בחומרי ניקוי אלימים ועוד. מאידך, בגלל שקיומיות מחייבת אכילה, נכון להתחיל את הטיפול בתחום הקיימות דווקא מהאוכל. לפי תפיסה זו, הטיפול באוכל (מה שניכנס לתוכי) מקדים את תחום חומרי הניקוי (מה שנכנס אלי הביתה) משם לכיוון הסביבה הקרובה – מחזור בקהילה, גינון ודישון ולבסוף טובת העולם שימוש בחשמל מושב, מכוניות היברידיות, הורדת חתימת כף רגל פחמנית וכן הלאה. גם אם תחום האוכל הוגדר כראשוני – הרי שגם בתחום זה ישנם דרגות משנה – קל יותר או מורכב יותר – מירק אורגני, מים מסוננים ובשר מגידולי חופש עבור לדרג הבא קפה, דגים ויוגורט – לפי מקור היצור. שלב שלישי הוא תה וחמאה שמקורם מעורפל, אוכל מוכן וביצים. השלב העליון – הרביעי, מתייחס למוצרים ארטיזנלים כמו יין, גבינות או אפילו שוקולד בהם משתלב תחום הקיימות עם מקור וטרואר ועוד
 
המאמר ממשיך להתארך, ויש עוד מידע רב שניתן לחלוק בתחום אבל, אולי, המעניין מכל הוא שהדור הצעיר עדיף על המבוגרים. המודעות של בני העשרה לנושא הקיימות עולה באחוזים ניכרים על אלו של הוריהם. כך לדוגמא ההבנה לקשר של חיים פשוטים לקיימות אצל מבוגרים תופס 12% בעוד אצל הצעירים 26% (ייכתב בהמשך 12/26), איכות משופרת 17/25, גידולי חמלה 12/25, טבעי 12/24, מסחר הוגן 12/21, אורגני 11/20, אקטיביזם חברתי 6/19, מקומי 7/14 ואחרון חביב הורדת צריכת חלבון מהחי (בשר) 4/10 -  בכל המדדים, המצב הוא של כמעט כפל מודעות אצל הדור הצעיר לנושא הקיימות
 
נסכם שתחום הקיימות עדיין לא תפס גובה בשיח הציבורי בישראל, והעולם נמצא מספר צעדים לא מבוטל לפנינו. מאידך, המקום להתחיל את הטיפול בנושא הינו בתחום המזון והמשקאות והדור הצעיר ערני לנושא טוב מהוריו. באופן מיידי יש להקטין את צריכת האריזות המשתמשות בחומרים בלתי ניתנים למחזור, להעדיף אריזות למילוי מחדש או למחזור, להקטין מנות, למיין זבל ולעשות לצמצום החדרת רעלים למערכת השופכין. אם כל אחד יעשה מעט – ההשפעה לעתיד תהיה ענקית