ממתגים את עולם התיירות מחדש
 
העולם גדל בקצב מהיר וענף התיירות גדל מהר יותר מגידול העולם. רק לפני שלוש שנים חצינו את תקרת הזכוכית של מיליארד תיירים חוצי גבולות בשנה וכבר בשנה הבאה אנו צפויים להגיע למיליארד ורבע תיירים. עיקר הגידול בשנים האחרונות הוא בתיירים מדרום מזרח אסיה אבל כל השווקים מראים גידול. במקביל, אנו עדים לשינויי מגמה שישראל משתרכת מאחור בלימוד, מחקר והפנמת השינוי העובר על העולם. אצלנו ממשיכים לחפש את התייר מתחת לפנס – רצים אחרי הצליין הנוצרי, ובמידה מסוימת של צדק. המצב הביטחוני אצלנו מעכב את פיתוח ענף התיירות ומביא לכאן רק לקוחות שבויים
 
לאן מתפתח שיווק התיירות העולמי? ובכן השינוי החשוב ביותר שאנו רואים הינו המעבר מתיירות מתצפתת לתיירות משתתפת כשאלמנט החוויה התיירותית עולה בערכו על הידע והתמונה ששימשו בעבר כמקדמי המכירות העיקריים. אם בעבר רצינו לראות את מגדל אייפל, את הלובר ואת המונה ליזה – ולכן נסענו לצרפת, כיום הנסיעה היא לחוויה הצרפתית הכוללת צילום לאינסטגרם של סלפי על רקע הלובר ומגדל אייפל, הפסקת קפה בשאן-זליזה מול שער הניצחון, לשכור אופניים ליום ולחרוש את העיר, לבקר בקטקומבות ולקחת סיורי חינם או לעלות ולרדת מאוטובוס החולף ליד האתרים התיירותיים, לישון על ספה אצל אדם לא מוכר (ובעתיד לארח מישהו שיעשה אותו דבר אצלכם), לאכול עם זרים אצל מקומי המבטיח חוויה אמיתית ולסייר בשווקים. במהלך כל הביקור להעלות תמונות לפייס ולאינסטי ולבלבל את המוח לחצי מליון חברים בקבוצות השונות בווטס-אפ
 
האלמנטים הפעילים – הזכרנו טיול אופניים, ניתן להוסיף לכך מסלול הליכה ברגל בשמורות הטבע, אתר אתגרי, קפיצות בנג'י, השתתפות בטיולי ג'יפים ולינה בחיק הטבע במחנה איכותי – חוויות עם ניחוח של "רטרו" אבל באיכויות של המאה העשרים ואחת
 
האלמנטים השיתופיים/חברתיים – הלינה אצל אנשים לא בגלל החיסכון הכספי, למרות שגם זה שיקול, אלא מתוך הצורך להכיר את האנשים. כך גם מתפתח תחום הארוחות אצל אנשים, הנסיעה ברכב של אנשים – כל אלו כתחליפים לשרותי התיירות הקלאסיים של מלון מסעדה או מונית שהכרנו בעבר
 
הצורך בחוויה משתתפת – להיות חלק מהתמונה לא רק בסלפי – גם ביצירת ההנאה מהשתתפות, בין אם זו סדנת שקט בהודו, סדנת בישול באיטליה או טיפוס על מצוק. הרעיון הוא לעשות ולא רק לתצפת
 
והשיווק של התיירות נודד לפיכך מקבוצת ה"מחליטנים" ו"מובילי הדעה" בהם התמקדנו בשלושים השנים האחרונות – הבאנו לארץ שדרי טלביזיה, בלוגרים וכותבים בירחוני תיירות. השקענו בהנגשת שוק התיירות לאנשי מקצוע כסוכני נסיעות, מתפעלי תיירות ולימדנו ראשי קבוצות פוטנציאליים על הקלות בה יוכלו להביא לכאן קבוצות – כשבראשם – אנשי כמורה ורבנים מהם ציפינו להביא קהילות בעקבותם. כיום השיווק נודד למדיה החברתית. יצירת שיחות על יעד תיירותי ברשת החברתית, שיתופי חוויות חיוביות, חדירה למעגלים החברתיים הראשונים והשניים של המבקרים כאן והפצת איכות המקום בדרך של חבר מביא חבר – כל אלו הופכות להיות הדרכים היעילות ביותר להגיע לגל הבא של המבקרים החדשים
 
ברור כי לאור כל מה שנאמר כאן, על היעד התיירותי לשנות גישה. אתרי האינטרנט של היעד (ונדבר על ישראל כדוגמא) המנסים לחשוף את ישראל בפני התייר הפוטנציאלי חייבים להיות מקושרים לכל מקום בו ייעשה חיפוש על הפוטנציאל התיירותי של היעד. אתר משרד החוץ – צריך להיות מקושר לתיירות, תמונות באינסטגרם – מקושרות לאתר משרד התיירות, אתר הפייסבוק של משרד התיירות צריך להיות מקושר לחברים בלוגרים בקהילות העולם ... עוברים לעבוד במשרד מלאה במדיה האלקטרונית ובמדיה החברתית האלקטרונית
 
התמונות והסיפורים חייבים להתרכז במיוחד שיש לישראל להציע – היסטוריה, מקומות, אנשים, תרבות, טעמים וריחות. בנקודת החיתוך של כל אלו נמצאת החוויה. האתרים בלי התרבות והאנשים הינם אבנים. אנשים ללא תרבות וטעמים הם בובות, היסטוריה ניתן ללמוד בכיתה ולא צריך לשלם עבורה אלפי דולרים. רק שילוב מושכל יוצר חוויית ביקור היוצרת שווי לתייר החדש
 
אבל, כאן המקום לסייג את המאמר ולומר כי פנייה לתייר החדש נכונה בשווקים נקודתיים. כן, אלו שווקים עם שווי גדול – מרכזים אורבניים בחצי הכדור המערבי כניו יורק, לוס אנג'לס וגם ערים מרכזיות באירופה. אין טעם לפנות בקמפיין כזה לפיזור עולמי כי התייר מסין עדיין נוסע בקבוצות – ואינו עצמאי לבחירת תוכן הסיור, התייר מאינדונזיה חולף כאן ליום קצר של ביקור במקומות הקדושים בדרכו למכה, והגרמנים והאנגלים שטסים בחבילות לאילת מחפשים שמש. מיקוד בשווקים העירוניים היא הדרך לייצר תייר חדש לישראל. גם אם לא ייווצר תייר חדש, סביר להניח כי מיתוג חדשני למוצר הישראלי יביא להארכת משך השהות ולהגברת ההוצאה של התייר הנמצא כאן – כך שכלכלת התיירות תהנה מהתוצאה בכל מקרה. יתרה מכך, חלק ניכר מהפעילויות המוצעות במסגרת מיתוג חדשני לישראל יועילו במיוחד לפריפריה – אזורים בהם ניתן למצוא פורט אתגרי או דרכי יין – דוגמאות לחוויות חדשות שמיתוג נכון יכול להוביל אליהם את התייר החדש