תיירות כפרית

המושג תיירות חקלאית / תיירות כפרית תורגם אצלנו למונח "צימרים", כשמאחוריו עומדת התפיסה הכלכלית שמשק חקלאי בעולם המודרני אינו מייצר מספיק הכנסה לבעליו, וכי יש צורך לאפשר לחקלאים מקור הכנסה נוסף. הרעיון התחיל באירופה עם תפיסת האגרו-טוריזם– הרשאה לשילוב עד תשעה חדרי אירוח בחוות חקלאיות המרוחקות לפחות 5קמ' ממרכז עירוני והמוכנות להציע שילוב האורחים כצופים או כמשתתפים בפעילות המשק החקלאי. לכל המשקים המשתתפים חייבת הייתה להיות פעילות חקלאית מיוחדת ואישור הקמת ותפעול חדרי האירוח הייתה קשורה לפעילות החקלאית. כך לדוגמא חוות כבשים העוסקות בייצור גבינות מיוחדות או חוות עם פעילות חקלאית מורכבת אחרת קיבלו היתר לפיתוח תיירות חקלאית. באירופה, כיום, מרבית החוות המחזיקות באישור לאירוח כפרי מתמחות בחקלאות אקולוגית ומאושרות להעסיק ולהפעיל מתנדבים בעבודות המשק

 

במהלך הפרסומים שלנו בעבר דאגנו להדגיש את ההבדל בין תיירות קולינרית לתיירות חקלאית – הסברנו שתיירות קולינרית מתמקמת מעבר לתיירות חקלאית ומאידך גם לא תיירות גורמה אלא עם קבוצת חיתוך קטנה – היום נתעמק במעט החפיפה בין תיירות חקלאית לתיירות קולינרית

 

חקלאות, כעקרון, הוא השלב הראשוני ביותר בייצור מזון – ייצור חומר הגלם הראשוני – גידול בעלי החיים, ייצור הפירות והירקות. בחקלאות משתלב נושא טיוב הקרקעות, השבחת הזנים, טכניקות גידול המזון – ההשקיה, הזנת בעלי החיים, בריאות המזון, גידול עונתי ועל-עונתי ועוד כהנה וכהנה. השלב השני בחקלאות מתחיל לנשוק לתחום הקולינרי והוא הסבת המוצר הראשוני אל מוצר שניוני בשרשרת המזון כאן לדוגמא משתלב התחום הארטיזינלי של דרכים שונות לשימור מזון ולעיבוד התוצרת החקלאית – גיבון, ייננות, החמצה, המלחה, שימור, בישול וכדומה. כל אלו מביאים את החקלאי לא לשווק מוצר ראשוני מהחווה אלא לכלול בייצור את השלב המתקדם יותר בייצור מזון – שלב העיבוד. ככל שהמדובר בדרכים יותר מתקדמות מחד או מסורתיות מאידך – העניין של התייר הקולינרי מתחיל להתעורר

 

המוח היהודי הופך את מרבית המשקים החקלאיים בישראל לבעלי פוטנציאל להשתלבות במפת התיירות הקולינרית ממספר סיבות: ראשית – אין בישראל חוות ענק, משהו בסגנון האמריקאי – מישוריי ענק זרועים בחיטה שטרקטור נוסע בהם במשך שעות על תלם בודד. בישראל המשקים קטנים, ומתוך ניסיון לעשותם לכלכליים – הם מחויבים בעבודה מתוחכמת או בייצור שניוני על מנת להגיע לכלכליות. ושנית – הארץ קטנה ונגישה – אין משק בארץ שלא ניתן להגיע אליו ביום טיול בודד או מעט יותר מיום לשילוב מספר חוויות. מה שחסר להפיכת משק חקלאי עם ייצור שניוני לאתר תיירותי הוא המרכיב החווייתי של התיירות הקולינרית – הסיפור האישי, היכולת והאמצעים להציג את הייצור למבקר ולוגיסטיקות חיוניות - צל, שתייה, חנייה, שילוט ואבטחת נגישות רק לשטחים מאובטחים

 

הפיכת משק למקום ביקור מחייבת ניתוק פיזי בין שטחים "פרטיים" לשטחים "ציבוריים" ויתרה מכך, ניתוק בין אזור בטוח לתנועת מבקרים לאזורים בהם קיימים סיכונים – תוך ראיית הפוטנציאל החתרני והסיכונים בתנועה בשטח של ילדים. אם הכוונה היא להפוך משק לאתר תיירותי יש צורך להנגיש את מירב האטרקציות, למזער סיכונים, להוסיף שטחי צל ושירותים ובעיקר – לייצר אטרקציה מושכת קהל שתאפשר בסיס להתרחבות כלכלית. הרעיון בפתיחת משק לביקורים הוא בעיקרו – דרך לייצר הכנסה חדשה, אם בדרך של גביית דמי כניסה או בדרך של מכירה ישירה לקהל במחירים קמעוניים מתוצרת המקום או מכירת שירותים היקפיים אחרים מגלידות ועד הלנה. הדרך לביצוע התהליך ארוכה ומחייבת ליווי מקצועי אך סיכויי הצלחתה בצידה

 

בשונה מהשיטה האירופאית שהוצגה קודם, מערך התיירות ה"כפרית" הישראלי אין בו כמעט כל קשר לכפר ולמשקים החקלאיים. מעולם לא הותנתה הקמת "צימרים" בישראל עם שילוב בחוויה חקלאית ולכן הכינוי של מערך הצימרים הישראלי כתיירות כפרית/חקלאית אינו במקומו. מיעוט הצימרים ממקורם באמת בחוות כפריות יצרניות המאפשרים ייצור של חוויה משולבת כזו במודל האירופאי

 

השיטה לקידום תיירות קולינרית למרחב הכפרי הישראלי תתבסס איפה על מבקרי יום ותחייב בניית אטרקציה – ממרכז מבקרים וחוויה משתתפת - קטיף עצמי, חליבה, ליטוף, רכיבה או הפעלה המשולבת בביקור, בין אם היא הפעלה הקשורה בנושא הביקור או מקבילה אליו – מתנפחים, בריכה וכו'. כך או כך, הביקור חייב לכלול הדרכה מעניינת וייחודית למקום. הדרכה המותאמת למבקרים, לרמת העניין שלהם וליכולת הקשב, גיל, שפה ותחומי עניין. הביקור ה"נכון" כולל מפגש עם מי מהנהלת המשק, סרטון המציג את פעילות המקום, שיחה אישית וטעימות. החוויה של מגע עם התוצרת – וככל שמגוון התוצרת גדול יותר ושונה יותר מהמצאי בחנות השכונתית רב יותר – כך הסיכוי ליצירת התעניינות מבוססת על טעימה מונחית גדול יותר ומכאן גם ההשלכות העתידיות על כלכלת המשק

 

בנקודה זו חשוב לציין כי ההצדקה הכלכלית להקמת מרכז מבקרים למשק חקלאי אינו רק בהכנסות מהביקורים אלא, ואולי גם בעיקר, יצירת שוק של לקוחות ישירים. המכירה בשרשרת השיווק המקובלת מותירה לחקלאי רווח מזערי בעוד מכירה ישירה מותירה את מרווח השיווק בידיו. גם אם ברכישה ישירה יינתן מחיר מיוחד או הנחה לחברי המועדון של X%, עדיין המחיר המבוסס על ערך קמעונאי הוא מקור רווח אדיר לחקלאי. ככל נושא אחר בתחום התיירות הקולינרית - בסופו של דבר נקודת המבחן הינה כלכלית, ושווי הפיתוח של תיירות קולינרית במרחב הכפרי חייב לכלול את הרווח ממכירות עתידיות לקהל שנישבה למוצר במהלך ביקור. הכי קל להכיר את הנושא דווקא בתיירות יין – רמת ההשפעה על הלקוח בעת הכרות ישירה עם היינן, טעימות יין עם היינן ובניית מחויבות ארוכת טווח ליין וליקב נשוא הביקור

 

בשנה האחרונה מתפתח שוק חדש בתחום התיירות הקולינרית/חקלאית והוא התיירות האזורית. התגבשות של אזור חקלאי נרחב לפיתוח תיירותי יוצר פוטנציאל לתיירות קולינרית של יחידים וקבוצות – והעיקרון הכלכלי של יתרון לגודל – פועל כאן יפה. מקבץ חוויות קולינריות יוצר "אתר תיירותי" ואין הבדל בין אתר תרבותי, היסטורי או חקלאי – כשהמדובר באטרקציה תיירותית. השילוב של מספר ייצרני עניין חקלאי התחילה בדרכי היין. בתפיסה הישנה של דרכי יין – עצם סימונם על המפה והוספת שילוט לאורך הדרכים הביא למשיכת אנשים לביקור באותם יקבים שפתחו את דלתותיהם לקהל. כיום, בראייה המתקדמת יותר של תיירות קולינרית – אין עוד המדובר בסימון מסלול אלא ביצירת חוויה משתתפת עם ערך מוסף גדול בהרבה לקהילה ובהשתתפות גורמי קהילה רבים. כך גם בתחום התיירות החקלאית

 

הגדילה לעשות מדינת וושינגטון בארה"ב, שם מחוז שלם נרתם לשיווק התיירות החקלאית עם תשעה מקבצי שירות המציעים למתעניינים ביקור מיום מלא בחוויות ועד שבוע – משולב באירועי תרבות, פעילויות, טעימות, לינות ומסעדות וכמובן – חוות חקלאיות הפתוחות למבקרים עם מבחר ביקורים ופעילויות. באתרי השבוע יש הפנייה לאתר האירועים בוושינגטון כדוגמא מופלאה לפיתוח תיירות קולינרית בדרך של מחפשים את המטמון, כשהמשתתפים "זוכים" בסופו של מסלול במדבקה למכונית המהווה פרסום עתידי לביקורים בחבל ארץ זה

 

 

והערת אגב פרטית – בחברתנו מבצעים עבודות מטה לקראת פיתוח תיירות קולינרית במשקים ובמפעלים יצרניים. העבודה שאנו מציעים בוחנת כדאיות, פוטנציאל, התאמה לסוגי מבקרים שונים, בניית מודל לתיירות קולינרית ותוכנית עבודה כולל שיווק מוצעים. נשמח לפניות בתחום