טיפים כתחליף לשכר עבודה

 

כשבימים אלו מתקדם הליך חקיקה בישראל שמטרתו לעגן את חובת השכר למקצועות השרות בענף המזון והמשקאות, מצאנו לנכון להאיר את הנושא בראייה עולמית. השאלה הגדולה מאחרי משמעות התשר כתשלום בגין שרות או כחלופת שכר הינו תלויי תרבות. תרבות התשר האמריקאית לפיה שכר עובדי שירות הינו פועל יוצא של תשרים בלבד (ובמקומות שהחוק מחייב שכר, בעל הבית מוחלט את התשרים ומחזיר אותם דרך תלוש משכורת בניכוי עלויות מעסיק), הינו קיצון אחד, בעוד השיטה האירופאית היא של שרות הוא חלק מהמוצר והמחיר כולל אותו. במקרים של שירות יוצא דופן - תשר הינו דרך להוקרת תודה, אך אינו מחויב

 

בארה״ב מתקיים מזו תקופה, שיח בנושא של כלול/לא כלול לנושא הכללת דמי שירות במחיר המוצר ולציין במפורש בתפריט ״כולל שירות״. המשמעות - ייקור המוצר בסביבה תחרותית. כפי שכבר הזכרתי מספר פעמים, השוק האמריקאי חותר למחירי יעד של מתחת ל-10$ לארוחת צהרים קלה. הוספת עלויות השירות תייקר את המנות ותהפוך אותן לפחות אטרקטיביות בשוק תחרותי סגור. מאידך, הלחץ על הלקוחות להשביח את התשרים שהתחילו בסביבות ה 5-7% עלו ל- 10% וכיום עומדים על 12.5-20%, אפילו במסעדות המחייבות דמי שירות לקבוצות מעל מספר לקוחות מסוים. השיטה הישראלית הינה הקצנה של השיטה האמריקאית - תשר הינו בסיס השכר והעובד נדרש למשמרות עתודה והתלמדות ללא פיצוי כספי

 

נושא העסקת עובדים שבסיס שכרם הינו תשרים בלבד בעבודות שאינן מכניסות תשרים הגיע בעבר לבית המשפט בארה״ב והפסיקה בנושא הגדירה את היקף וסוג העבודות המקובלות ואחרות כמחייבות בתשלום שכר. כך לדוגמא, הברקת כוסות וסכו״ם התקבלו כחלק בלתי נפרד מעבודת שירות השולחנות בעוד פרוק והרכבת וילונות המסעדה לקראת ניקוי - אינם עבודת מלצרים החיים מתשרים

 

בימים האחרונים נחשפנו לפסיקה פורצת דרך של בית המשפט המחוזי לערעורים של החוף המערבי לפיו שיטת קופת התשרים המתחלקת בין כל עובדי המשמרת אינה חוקית. בית המשפט, ברוב של שניים נגד אחד, קבע כי התשרים מיועדים לנותני השירות בלבד ולא יתחלקו עם המטבח. משמעות ההחלטה היא שינוי עמוק של מבנה השכר בכל ענף המזון והמשקאות שכן תחום סמכותו של בית משפט זה כולל בין היתר את לאס וגס, קליפורניה וקולוראדו - אזורים המייצגים נתח משמעותי ביותר של התעשייה בארה״ב

 

בית המשפט האמריקאי הגדיר את התשרים כקופה לחזית המסעדה - מלצרים, ברמנים, דיילת הושבה, בס-בויז. וכו׳ אך לא לעובדי גב המסעדה - שוטפי כלים, קניינים, טבחים, עובדי פס חם/קר וכדומה.

 

ניתוח משמעות החלטה זו משנה את האטרקטיביות של העבודה במטבחים ויגביר את הצורך בהעלאת שכר משמעותית לעובדי המטבח. אם בישראל עבודת המלצרות נחשבת לעבודת סטודנטים ונוער, הרי שבאירופה במיוחד ובארה״ב גם כן, המדובר במקצוע לכל דבר. התאגדות עובדי ההסעדה ודרישתם לשכר הוגן כולל הטבות סוציאליות כמחויב בחוק רק תגבר לאור מגמה זו. החקיקה המתגבשת בישראל הולכת יד ביד עם פסיקת בית המשפט הגבוה בארה״ב וטובים הסיכויים כי כל נושא דמי השירות ייכלל בקרוב במחיר המנה ויביא להעלאת עלותה

 

יחד עם הנזקים שמשתקפים בעיקר בהיבט העלות, יתכן כי דווקא חיוב לכלול את עלויות השירות במחיר מנה יביא גם להשפעות חיוביות על הענף: יתכן ועבודת המלצרות תתמקצע יותר ויישארו בה עובדים כמסלול עבודה לחיים. מלצרים ותיקים יכולים להשליך על איכות ומקצועיות השירות ולתת ללקוח ידע נדרש ברמה טובה בהרבה מהמצב הקיים. יתרון אחר יהיה ההשפעה על התמקצעות עובדי המטבח - אם לא יהיה עוד מדובר על תשרים, סביר להניח כי העבודה במטבח תתוגמל בשכר הוגן בעד עבודה איכותית, והאם אין זו המגמה לה אנו שואפים? הכללת שכר העבודה במחיר המנה גם יבטיח העסקה הוגנת יותר וברת פיקוח- שכר שעה ברור הכולל בחובו את כל הזכויות הסוציאליות הנדרשות בחוק ומשלם מס כדין

 

עם כל הרתיעה שיש לי מחקיקה מופרזת, והשארת מקום לתחרות בריאה- ברור לי כי במקרה זה הכתובת על הקיר, שכר הוגן לעובדי המזון והמשקאות הינו הכרח בלתי נמנע מהלך שיביא ליישור קו במקצועות אלו עם כל שאר תחום התעסוקה הבנוי על שכר בגין עבודה - שכר ברור שעליו חלים ניכויים כדין להבטחת בריאותו וזכויותיו של העובד