ארוחות יחידניות – טרנד מוזר יוצא מטוקיו

 

במשך שנים נהגו לראות ביציאה לארוחה מחוץ לבית הצהרה חברתית, בנוסף לאלמנט התזונתי/קולינרי – לא עוד. כיום מקובל מאד בעולם הקולינריה לראות את האלמנט החברתי באופן נפרד ולטפל בו במספר דרכים, מרמת מוזיקת הקרע, דרך הושבה על בר או בשולחן קבוצתי וכלה בשולחנות לחלוקה בין קבוצות סועדים שונות. הזיכרון הראשון שלי בהושבה כפויה על שולחנם של אחרים הייתה עוד בשנות השבעים במסעדת "טעמי" בירושלים בה המנהל הזועף טרח לצרוח כל מספר דקות את המשפט האלמותי "לא ללעוס, לבלוע!". מאז חלפו להם ימים רבים, מסעדות נבחנו ברמת הפרטיות והמרחק בין השולחנות. מסעדה תוכננה מראש עם שולחנות לזוגות שלשות ורביעיות – ומחוץ למתווה נותרו הבודדים.  מניסיונו של איש עסקים שנדד בחו"ל במשך שנים לא מעטות ולן בערים בלתי מוכרות, תחושת יציאה לארוחת ערב שלא בקפיטריית המלון כללה תמיד את אי הנוחות של ישיבה לבד בשולחן והמתנה אינסופית להזמנה וקבלת המזון. המושג שולחן לאחד[1] הפך להיות מקובל יותר בשנים האחרונות, אך עדיין הנכנס למסעדה ומבקש שולחן בודד מקבל מבט של השתתפות בצערו. בארה"ב הוכנסו מקומות ישיבה על בר למרבית המסעדות, או בר לאורך החלון הפונה אל מחוץ למסעדה, דבר שפתר את השעמום שבישיבה יחידנית. באירופה ואסיה הנושא הגיע במאוחר, אבל הדוגמא בה נדון היום דווקא נולדה ביפאן – ומשם מתפשטת לעולם. מסעדה ללקוחות בודדים.

 

מסעדת הראמן הידועה, איצ'ירן, הפרוסה ביפאן, התרחבה לטאיוון והונג קונג,  ולאחרונה חודרת לארה"ב, מובנית בחלקה, במיוחד ללקוחות בודדים. לחוויית הארוחה לבודדים נוצרו תאי אכילה מנותקי סביבה הנקראים "תא מיצוי טעמים" בה הלקוח יוזם קשר עם המלצר ומזמין את המנה על גבי טופס להתאמה אישית. בסניפים הפופולאריים ביותר, במרכז טוקיו, החנות עובדת 24 שעות ביממה ובשעות השיא זמן ההמתנה עולה על שעה. במקומות אלו יש מכונה אוטומטית, מחוץ למסעדה להכנת ההזמנה ותשלום – לייעול השירות וקיצור זמן ההמתנה.

 

מה עשו ברשת איצ'ירן? בנוסף לחלל המסעדה ה"רגיל" עם שולחנות לזוג או רביעייה, נפתח מקטע שלם המקיף מטבח שירות ובנוי כתאים לבודדים. בין מקומות הישיבה למטבח המרכזי קיימים חלונות עם תריס במבוק מוגף שיפתח אם הלקוח ישים קערית על משטח הקריאה לשירות. במצב כזה יפתח התריס ופניו של הלקוח והמלצר לא ייחשפו אלא רק הידיים. הלקוח יכול להעביר טופס הזמנה, להתייעץ או לבקש חשבון. אין שיחה בין המלצר ללקוח- אלא ביוזמת הלקוח. המבנה דומה למשרד קובייתי ובכל תא יש ברז מי שתייה וכוס. הארוחה אינה זולה, בארה"ב הראמן הבסיסי מתחיל בסביבות 19 דולר ביפאן בסביבות 11 דולר, וניתן לשדרג מנות ולהוסיף גם קינוחים ומשקאות.

 

אם ביפאן מצאנו את איצ'ירן במקומות הטרנדיים ביותר – והשיא בשיבוייה, כך גם בניו יורק[2] הרשת התחילה בשכונה הטרנדית של ברוקלין בניו יורק ועומדת כעת לפני פתיחת סניף בטיימס סקוור. בהונג קונג הם נמצאים בסמיכות למרכז הכינוסים ומרכז העסקים הזרים בשכונת קוזוויי ביי וצ'ים-סה-צ'ויי ובמרכז טייפה וכל עיר חשובה ביפאן. מנהלת התפעול בארה"ב התבטאה בראיון כי מודל הארוחות ללקוחות בודדים מעביר את הדגש מתחום ההסעדה הקלאסית – היינו תזונה, ומנתק גם את האלמנט החברתי בארוחה במסעדה ומשאיר זמן למיצוי חוויית הטעמים – חוויה קולינרית מסוג חדש.

 

בעיית הארוחה לבד הינה נושא כאוב במיוחד עבור נשים, וייתרה מכך, עבור נשים בנסיעה מחוץ למרחב המחייה הרגיל שלהן. הנתונים הסטטיסטיים היבשים מצביעים על מספרים גבוהים מאד של סועדים יחידניים (30% באירופה ועד 46% בארה"ב), 80% מהנשאלים במחקרים מציינים כי כיום זה הרבה יותר מקובל מאשר לפני 5 שנים ומרכז ההזמנות הממוכן למסעדות בארה"ב, בוק-א-טייבל מדווח על עלייה של 38% בהזמנת שולחן ליחיד בארבע השנים האחרונות. למרות זאת, לנשים עדיין תחושה כבדה במצב חברתי הנחשב כמביך של שולחן ליחיד. האמרה כי "לאכול בחוץ לבד אינו אומר כי אתה לבד" אינה מנחמת, גם אם היא נכונה. אתרי אינטרנט[3] רבים עוסקים בתחום ומלאים עצות כרימון.

 

מודל האירוח מנותק הסביבה המתרכז בטעמים מועתק ממודל איצ'ירן למסעדות נוספות, ועומד לפתור בעיה שלא מעט אנשים מתמודדים איתה. להלן תקציר מאמר של "איך לאכול לבד בעיר הגדולה" שמסביר, מנקודת ראייתו של הלקוח – את הבעייתיות של ארוחה לא חברתית. לשון הזכר בשורות הבאות אינך באבחנה מינית אלא מטעמי נוחות בלבד.

ראשית – תכנן את יציאתך למסעדה מראש. זה מספיק מביך להיות לבד במסעדה, אל תוסיף לכך הליכה ברחובות העיר לבד החיפוש אחרי "ארוחה מזדמנת" שתימצא לאורך הדרך. בצע מראש הזמנה ל"אחד", כך ששולחנך מובטח

שנית – תתאמן! כן, אם אתה לא רגיל לסעוד בגפך, תתחיל עם ארוחת בוקר או צהריים – שם מקובל הרבה יותר לראות סועדים בודדים. ארוחת ערב לבד זו התמודדות קשה יותר.

שלישית – תמנעו משעת השיא! אם אכילה לבד יוצרת לחץ נפשי על הסועד – ארוחה כזו כשהמקום מפוצץ קשה אפילו יותר. ארוחה מוקדמת או מאוחרת מקטינה את הלחץ.

רביעית – למד את התפריט מראש. אם הלחץ של כניסה לבד למסעדה מסיח את דעתך, ואתה עסוק יותר בלבחון את הסובב מאשר לקרוא את התפריט – תופתע בוודאי מהמהירות בה המלצר מגיע לקבל את הזמנתך. במצב כזה מזמינים יותר מדי או מנה שאינה המותאמת ביותר לרצונותיך. נמנעים מכך ע"י לימוד מוקדם, אם ניתן, של התפריט.

חמישית – התלבש נוח. בחר את הבגדים שנותנים לך את מירב הנוחיות – להורדת סעיף נוסף של מתח וחוסר נוחות.

שישית – הביאו איתכם צעצוע להעברת הזמן. בתחילה יש את התפריט לשחק עימו, אבל אחרי שהזמנת מנה או את החשבון יש זמן "מת" בו הזמן לא מתקדם. במקום לשתות מהר מדי את כוס היין – הביאו אתכם ספר, או מחשב/טלפון נייד מועמס אפליקציות וכדומה שיסייעו בהעברת הבדידות. לחליפין, שחק את משחק זיהוי הלקוחות מסביב – זוג בדייט ראשון, יצאנו לחגוג יומולדת, ארוחה עסקית, יום נישואין ועדיין ביחד, זוג שהוא למעשה שני בודדים וכו'.

שביעית – הבא איתך מזומן ושטרות קטנים ומטבעות – למקרה ונמאס מזמן ההמתנה, השאר תשלום מדויק במזומן ועזוב את המקום. ההמתנה לחשבון, לחיוב אשראי או עודף היא זמן מותח. וכן, תכנן מראש אסטרטגיה ל"יציאה" – בעיר זרה להתחיל להסתבך או אפילו בסביבת מגוריך – זה ממש לא נחמד.

 

ואם למרות כל הרעיונות הנ"ל, מי מכם עדיין מרגיש שלא בנוח לצאת לאכול לבד, להלן מספר רעיונות לחלופות – החלף את הארוחה הראשית לצהריים, מקובל מאד לראות אוכלי צהריים לבד – ובערב קח חטיף לחדר. הזמן שירות חדרים. אם אתה במלון או בית אירוח אחר, אולי תמצא פרטנר לארוחה במלון, וסתם תצאו לשולחן משותף. ישנן אפילו אפליקציות למציאת שותף לארוחה על בסיס מיקום גיאוגרפי[4]. חלופת האירוח החברתי כדוגמת אייט-וויז ודומיו גם כן מקילה על הארוחה לבד, כי זה מערבל חברתי בכל מקרה.

 

זהו, עד כאן התקציר – ומכיוון שקוראי הידיעון מגיעים ברובם מכיוון הספקים ולא הצרכנים, הובא התוכן לעיל כחומר למחשבה – כי נקודת הראות של הלקוח חיונית לשיפור השירות. למדנו כי טרנד הישיבה לבד הבלתי מופרעת מתפשט, כי יש לתת אוויר ללקוחות בודדים אבל לתעדף אותם בשירות מהיר במיוחד בשלב החשבון.

 

[1] http://table-for-1.tumblr.com/

[2] https://www.ichiranusa.com/

[3] https://www.women-on-the-road.com/

[4] http://www.ventoura.com/