אירוע דיסקו-שוק להעמקת המודעות לשימור מזון
 

במסגרת מסעדות פתוחות בירושלים, קיים השף נדב מלין סדרה של אירועים לחיזוק המסר של קיימות לתושבי העיר. נדב מלין הוא ראש קבוצת סלואו-פוד בירושלים, ולמעשה, זו הקבוצה היחידה של סלואו פוד שפעילה בישראל. נדב בוגר האוניברסיטה של סלואו פוד למדעי הגסטרונומיה, בעיר ברא שבצפון איטליה, וחבר

האירוע הראשון היה ליקוט אוכל בליל חמישי בשוק מחנה יהודה. מפתיע, וכואב לראות את כמויות העתק של מזון המושלך לזבל, ובמספר כתבות שלי בידיעון זה כבר נגעתי בנושא. לטובת המצטרפים החדשים, או מי שבזמנו לא ראה את הכתבות[1], אחזור לרגע על עיקרי[2]הדברים: (1) כמעט מחצית מהמזון המיוצר בעולם אינו מגיע לכרסו של הסועד. (2) בהליך ההפצה הולך לאיבוד כשליש מהייצור, אם בגלל היעדר שווי כלכלי לקטיף, קטיף של פרי או ירק בלתי מושלם (אסתטית). (3) הצורך להחזיק תמיד מלאי טרי על מדפי הסופרמרקט והחלפתו כשמגיע משלוח חדש (4) אי שימוש בחלקי מזון שניתנים לאכילה-כולל קליפות, עלים חיצוניים ועוד. (5) פקיעת תוקף – קביעת תאריכים שהינם בשיא הטעם ולא באמת לפי מועד הקלקול. (6) מארזים גדולים מדי ובלתי נחוצים במחיר זול ממארזים קטנים, במיוחד בתחומי הלחם תפ"א ושישיות מוצרי חלב. (7) מבצעים מיותרים למכירה שלושה במחיר שניים וכו'... ועוד ועוד. המסר הכללי מתבטא באנגלית בשילוש האות "אר"[3] מחזור, שימוש חוזר והקטנה. המטרה היא להביא את מרבית המזון המיוצר אל צלחתו של הלקוח
 
מאז הכתבה האחרונה שלי בנושא קרו מספר דברים נהדרים! ראשית, יצא חוק בישראל המקנה פטור מאחריות למי שתורם עודפי מזון. ביזמת עמותת לקט ישראל עבר בימים אלו החוק[4] שיאפשר מחזור שאריות מבושלות של מזון מבתי חולים, בסיסי צבא, מלונות ואולמות אירועים – בהובלה לבית נזקקים. רמת המודעות בציבור לאובדן המזון עולה, מסעדות מתחייבות לניצול מלא של האספקה ומקטינות את הזבל למינימום. השימוש בכלים חד פעמיים בירידה דרמטית, כמו השימוש בשקיות ניילון. אולי אנחנו בתחילתו של תהליך השינוי הנדרש
 
וחזרה לענייננו. האירוע התגלגל למעשה, בשלושה חלקים מיום חמישי בערב ועד השקיעה במוצאי שבת. החלק הראשון היה סיור בשוק מחנה יהודה. עשרת הנרשמים הראשונים[5]לאירוע האוכל, הוזמנו להצטרף לרות ליפשיץ בסיור ליקוט "זבל" בשוק. מתברר כי העודפים הפחות אסתטיים יוכלו להוות בסיס לארוחת שף שתוגש למחר היום. גם ספקים נבחרים התבקשו לאסוף את המוצרים המיועדים להשמדה ולתת אותם למלקטים – חוות קיימא, מספר גבנים מדהימים, מאפיית הדקל ועוד. גם המטבח של קייטרינג לואיזה אסף שאריות מאירועים אחרונים – ואלו היו חומרי הגלם. ביום שישי בבוקר התחיל החלק השני של האירוע – ארוחת שף מחומרים שהיו מיועדים להגיע לזבל! הקהל הוזמן לבשל עם השף, והאירוע התקיים בקומת האוכל של ההוסטל הירושלמי פורץ הדרך – אברהם הוסטל. התנדבתי להיות טבח ליום אחד ונטלתי על עצמי את הכנת מרק המינסטרונה. באותו הזמן התמודדו חברים אחרים של נדב, בשולחנות סמוכים הוכנו חמוצים נהדרים בשלל טעמים בהנחיית המחמיצה – נועה ברמן-הרצברג, הוכנו ריבות אדירות טעמים בהנחיית אלה חורי-רקנטי, והוכנו מזונות הודיים על ידי השפית להבה סילימן. את האירוע אירח מנהל הפאן התרבותי של אכסניית אברהם, שהפכה לשם דבר בירושלים באירועים שהם מפיקים. ההוסטל לא רק העמיד את המקום, המטבח והציוד אלא גם סיפק די. ג'יי מעולה לאירוע שהצדיק את שמו של האירוע "דיסקו שוק". את הצד הדקורטיבי ואת הנחיית האירוע, נטלה על עצמה נעמי ליפשיץ שהפתיעה ביצירתיות (ראו תמונה בתחתית העמוד) ובמעורבות בכל השולחנות

לפני שנעבור לאירוע השלישי, נציין את תפקידם של מארגני ה"מסעדות פתוחות" – הפסטיבל שבמסגרתו הופקו שלושת האירועים. מירב וצוותה עושים נפלאות בהפקת רעיונות פורצי דרך למיתוג המזון הירושלמי בדרך חדשנית ובאירועים שמושכים את השפלה לעיר. זו רק דוגמא לאירועים שלא היו קורים ללא מעורבות שולחנות פתוחים וללא מערכת השיווק ויחסי הציבור שהעמידו מאחרי האירועים. שאפו! בשנה קודמת הוצאתי כבר מאמר קרדיט[6] שדבריו נכונים וממשיכים גם כעת.
האירוע השלישי התקיים בבוקר יום השבת. המלקטת אביבית גוטי-ברקוביץ' הובילה סיור ליקוט סביב מאגר בית זית שהסתיים בבישול בחוות קיימא שבמקום. הבישול נעשה על אש פתוחה, והמשתתפים סעדו לשובע ירקות שורש מהחווה עם מזוון טעמים שנאספו בטבע
 
המסר הוא משולש הערכים של סלואו-פוד, שימור הקיים והטבע, שימוש בכל המזון המיוצר, הקטנת הזבל והורדת הרעב העולמי. האירוע לא יכול היה לצאת לפועל במחירים הסמלים בהם נמכר (אפס עלות לסיור ליקוט הזבל, 50 שקלים לדיסקו שוק ומחיר ארוחה ליום הליקוט והבישול) ללא הסיוע של שטראוס, בהובלת מיכל בנישתי שגם היא בוגרת האוניברסיטה של הארגון, וסיוע ארקוסטיל שהעמידו את הציוד לסדנא ההמונית של בשלנים מתנדבים. נציין כי מרבית המתנדבים לבישול דווקא היו אורחים מחו"ל שמתגוררים במלונית ורכשו כרטיסים לאירוע. עוד נציין כי מפיקי המסעדות הפתוחות הביאו לאירוע עשרות בלוגרים של קולינריה ותיירות, ומי כמוני מאושר לראותם מקדמים את העיר והמדינה. זהו, מספיק לפרגן לחברים. משבוע הבא נחזור לשיח מקצועי. ושאפו לעושים במלאכה