מאה מיליון שח' הוקצו לפוד-טק

 


 בחדשות הדהדה הכותרת שתעשיית הפוד-טק הופכת להיות משמעותית ביותר בישראל כשתקציב אדיר של כמאה

מיליון שח' הוקצה ע"י הממשלה להקמת קריית מדע בקריית שמונה[1]. קריאה מדוקדקת של פרטי המידע העלתה כי אראל מרגלית כנראה יתעשר בזכות תמיכה נדיבה מאד במיזם חדש שלו – אבל תחום הפוד-טק ככלל, הגיע לבשלות שתצדיק כתבת עומק. ובכן, מהו תחום הפוד-טק או במילים יותר ממוקדות – חדשנות טכנולוגית בענפי המזון והמשקאות? ובכן, חוקרים ממליצים לחלק את הפוד-טק לשלושה מגזרי פעילות – חומרי הגלם, המארזים ותחום השיגור. בתחום חומרי הגלם המדובר ביצירת אלטרנטיבות מזון חדשות. כבר בבית הספר התיכון הסבירו לי שאין מצב של יצירת יש מאין – אבל תחום הפוד טק בהחלט מתקרה לנושא. נרחיב בתחום ונביא דוגמאות – בהמשך. תחום המארזים הינו פאר היצירה בשלב זה, ועוסק בעיקר במארזים למזון טרי המאריכים את חיי במוצר (בשפה מעט פחות עדינה – הארכת חיי במדף לפני ריקבון). גם על תחום זה נרחיב מייד. התחום השלישי הינו תחום השינוע – תחום יותר טכנולוגי / מחשבי וקרוב יותר לתחומי התכנות – בענף זה מדובר על שיפורים טכנולוגיים בהבאת המזון ללקוח – בין אם בשירות לבית או בלוגיסטיקה מאחרי מערכים גדולים. מטרת הכתבה היום לייצר חומר למחשבה על שילוב טכנולוגיות הדור החדש בסיורים קולינריים ובחוויות לפודיז. מרבית הדוגמאות יהיו מהתחום בישראל וחלקן הקטן יביא סיפורים מחו"ל.
 
הבסיס מאחרי הצורך בפוד-טק נובע מהגידול האדיר באוכלוסיית העולם. המספרים קשים מאד להבנה, ורשויות ענק מתמודדות עם נושא תכנון ההזנה. למרות כל השגיאות שנעשות בדרך, ועל חלקן עמדנו, חשוב להבין שבמשך אפי דורות אוכלוסיית האדם על פני הכוכב שלנו הייתה בסדר גודל של כשלוש מאות מיליון, פלוס מינוס. מסוף המאה השבע עשרה התחיל גידול מהיר מאד באוכלוסיית העולם. התחילה עקב לימוד חשיבות חיטוי ידי העוסקים ברפואה בעת מעבר ממיטה למיטה של חולים, ובהמשך מהתפתחות תעשיית התרופות ובראשן האנטיביוטיקה. את המאמר מעטר גרף הגידול באנושות, שאמנם נמצא בתהליך האטה, אבל אין סיכוי נראה לעיין של היפוך המגמה. על מנת להזין עולם שמתפוצץ מתושבים, צריך לייצר הרבה יותר מזון, באמצעים שאינם אינסופיים. רשות המזון האמריקאית, שמובילה את תחום תכנון המזון מצביעה על המחיר הסביבתי האיום שאנו משלמים. בתחילה – התדלדלות מקורות המים ובהמשך, זיהום והורדת איכויות האוויר באטמוספרה.
 
ושוב, על מנת לסבר את האוזן, חשוב להבין שלכל ביס שאנו נותנים, וגרוע מכך, לכל גרם מזון שלא נצרך ונשלח ישירות לזבל – יש מחיר אדיר! לדוגמא, ייצור של קילו אחד של שוקולד צורך מעל 17 טון של מים! קילו חמאה צורך 5.5 טון מים וקילו בשר עוף מעט מעל 4 טון מים. ליטר חלב עולה טון מים ואפילו לייצור כוס משקה נדרשים עשרות או מאות קילוגרמים של מים, תה צורך 27 ליטר, בירה 74 ליטר לכוס ויין מעל 100 ליטר לכוס. במקביל, גם תהליך הייצור פולט פחמן דו חמצני לחלל והטבלאות המצורפות מדגימות זאת. זו הנקודה שחייבים לציין כי טבעונות וצמחונות "זולות" ביחס לאוכלי הכול בכמחצית מצריכת האמצעים מכדור הארץ, וגם זאת ניתן לראות בטבלאות המצורפות.
 
אז האתגר הראשון של הפוד טק הוא לייצר חומרי גלם תוך הבנת המשאבים המוגבלים של כדור הארץ. המוח הישראלי עסוק בכיוונים רבים להמציא מחדש את תעשיית המזון בחסכנות במים, בחסכנות בשטחי גידול ובצמצום מיטבי של פילות גזי החממה. הדוגמא המקסימה של חברת סטייק צרצר (השם השתנה אבל המסר בשם המקורי מעולה)[2] חברה המפיקה חלבון מחרקים[3] שגידולם צורך באופן משמעותי פחות משאבים סביבתיים. כן, ברגע הראשון אנו נרתעים טבעית מנגיסת תולעת מטוגנת, אבל כשבנו בן השלוש של היזם מכרסם אותם לצידך בהנאה, הבושה דוחפת את היד שלי לצלחת – וזה ממש לא נורא! זוהי דוגמא מיני רבות להבנת המלכודת בדרך הקלאסית וניסיון לחשוב מחוץ לקופסא להשגת אותן המטרות. באותה מידה שוקולד ישראלי נלחם בסוכרת[4], יוגורט ישראלי מיוצר ללא חלב וללא סויה [5](רגישויות ואלרגנים), או סוכר ישראלי כפול בערכי הטעם[6] המאפשר הורדת הסוכרים. אלו מעט דוגמאות ליכולת להשפיע על חומרי הגלם של הדורות הבאים תוך הקטנת הנזק הסביבתי ובמקביל גם לתת כתף למלחמה בתחלואים ורגישויות.
 
האתגר השני של הפוד-טק, כאמור, הינו מארזי המזון. נפתח בתחום הכלים החד פעמיים – ונרחיב לכלל תעשיית המארזים הפלסטיים שנותרים במזבלות ובטבע דורות רבים אחרי שהשימוש החד פעמי בהם הסתיים. הפלסטיק הוא חותמת דורנו על היקום לדיראון עולם. הגרוע מכל – הקלקר, הסטיירופום בשפה העולמית, כחומר מארז. השימוש בו בדקות בודדות וההתפרקות שלו היא במאות שנים. מדינות רבות בעולם אסרו כבר את השימוש בו בתעשיית המזון.
 
הפוד טק מוצא פלסטיק מתכלה[7], כשבמקביל התבשרנו על אנזים מפרק פלסטיק וזחלים מעכלי פלסטיק[8] שהצליחו להעלות את פעילותו באלף אחוז בשנים האחרונות. פלסטיק בו יש כלים לזיהוי מצב הפרי[9] והירק[10] או הזיהום בביצים[11] או פלסטיק דוחה מזיקים. אריזות מאריכות חיים חייבות בתוספים לא סימפטיים או לחליפין במצב וואקום. וואקום לוחץ את המוצר ולכן פוגם במזון. המצאה ישראלית בשלבי פיתוח משמרת צורה בלחצי וואקום ועוד. תחום הקיימות המתנגד קשות למארזים הפלסטיים זכה לרוח גבית דווקא מהלואו-טק, מספר ערים בארה"ב אישרו בשנה האחרונה לאנשים לעשות מינוי לשירות כלים רב-פעמיים לטובת קבלת משלוחים ממסעדות לביתם. השירות, שהבעיה העיקרית שמנעה אותו מלהתפתח הייתה ניקיון הכלים והחשש להפצת מחלות, נבנה על בסיס מנוי לשירות כלים בו בתום השימוש הכלים נזרקים במיכל שכונתי ועוברים עיקור. תהליך נקיון זה מחזיר את הכלים למחזור השירות – תמצאו אותו פורח בעיקר בחוף המערבי בארה"ב.
 
הנושא השלישי הוא תוכנות המשפרות את תעשיית המזון והמשקאות. ושוב, בעיית הבעיות הינה התמודדות עם שאלות הקיימות, איכות המזון, קצב הוצאת מנות ושיפור השירות ללקוח. במסגרת זו אנו עדים למבול תוכנות ניהול מלאי וקניינות, תוכנות "קיוסק" לחזית מסעדות לטובת הזמנת משלוחי מזון או אפילו זירוז השירות במסעדות. לארץ כבר נכנסו הטאבלטים להזמנה עצמית שלא רק משפרים את ההזמנה וחוויית הצריכה אלא גם מורידים למינימום שגיאות תקשורת מול המטבחים.
 
והיכן משתלבת התיירות הקולינרית במארג הפוד-טק? ובכן תחום החוויה הנוספת, מעבר לחוויית הטעמים – מכוסה היטב באפליקציות ותוכנות חדשות לבקרים. תחום האירוח החברתי, תחום טיולי השוק והטעימות, תחום ההדרכה הדיגיטאלית לתייר מזון ומשקה – כל אלו זוכים בשנים האחרונות לשיפורים ושיפוצים. דיי שתחפש פעם אחת מסעדה טובה במפות גוגל על מנת שכל פתיחת מפה תכלול מיידית את פריסת המסעדות באזור. ההמלצות באתרי חוכמת ההמונים מלווים את תורמי המידע. התוכנה הישראלית בייט-מוג'ו[12] זכתה השנה בפרס הראשון לקדמה טכנולוגית[13] בתחום תיירות המזון והמשקאות.
 
תחום הפוד-טק מנסה לתקן את עיוותי ההינדוס הגנטי בדרך להאכלת העולם הגדל בלי הפסק. תחום הפוד-טק מחזיר מעט את הכבוד לייצור הביתי, להפחתת הזבל והפחתת השימוש בכימיקלים, תחום הפוד טק מקל עלינו בקניית מזון ובמקביל מסייע לספקים לעבוד מדויק יותר על תכנון מלאי וקניינות. לאן ימשיך הענף להתפתח? אלו תחומים נוספים יקבלו טיפול מתקדם במילוי אחד הצרכים הבסיסיים של האדם? כרגיל – מעט חומר למחשבה

[1] https://www.themarker.com/news/macro/1.6008795

[2] https://www.themarker.com/markerweek/1.2780680

[3] https://www.theflyingspark.com/

[4] https://a1cfoods.co.il/password

[5] https://www.yofix.co.il/

[6] https://www.douxmatok.com/

[7] https://tipa-corp.com/

[8] http://smalla.co.il/?p=9334

[9] http://www.unispectral.com/

[10] https://inspecto.io/

[11] https://www.olfaguard.com/
 

[12] https://bitemojo.com/

[13] https://www.worldfoodtravel.org/cpages/foodtrekking-awards-winners-2018