הבריאות קודמת לכל
 
המודעות לבריאות מזון והקשר בין מזון זול, שמן, מלוח, רב קלוריות לתחלואים מייתר לחץ דם ועד סכרת והשמנה חולנית הינם כבר נחלת העולם כולו. אם בעבר הבעיה הייתה של העולם המערבי העשיר, הרי שכעת אנו מזהים את תחלואת השמנת היתר כבר במעמקי העולם השלישי[1]. ברשימת עשר המדינות השמנות בעולם, רק ארה"ב וגרמניה מייצגות את העולם העשיר. כל היתר[2] מהעולם השלישי. חלק מהסיבה לירידת חלקו של העולם ה"ראשון" מרשימה זו הינה חינוך, במיוחד חינוך של הדור הצעיר – בני המילניום שבעשור האחרון הפכו לעיקר צרכני המזון המוכן

מחקר פורץ דרך של חברת מחקר שיווק בריטית[3] העלה נתונים מעניינים שהביאו אותי להעלות כתבה זו – הגידול במכירות במרכולים בריטים, מבחינה כספית – פירות וירקות שברו את כל השיאים ומכירתם עלתה במהלך השנה האחרונה במעל 170 מיליון שטרלינג על פני השנה הקודמת. הנתון המעניין לא פחות היה כי חטיפים ממוקדי דיאטות הגיעו למקום השלישי ברשימה עם עליית מכירות של מעל 140 מליון לי"ש אבל קצב גידול של מעל 18% לשנה. מדהים

מהם אותם חטיפים ממוקדי דיאטות? מי קהל היעד ולאן הדברים מרמזים? ובכן – בשלושת העשורים האחרונים, הלקוח המערבי זיהה יותר ויותר רגישויות למזון המשפיעות על תפקוד היומיום של צרכניו. רגישויות בחלקן הינן מסיבות רפואיות (אלרגנים), מסיבות של איכות חיים וראייה ארוכת טווח של סיכונים (מופחתי נתרן, סוכר, תוספי הארכת חיי מדף/חומרים משמרים, צבעי מאכל ותוספים כימיים לשיפור הטעם והריח), ומסיבות ערכיות – צמחוני, טבעוני, טיפול הומאני בחיות המשק ועד מניעת הינדוס גנטי

יש הטוענים כי תפוצת החטיפים מהדור ה"ישן" שהתרכזה במטוגנים מלוחים ועתירי קלוריות – ראה חטיפי צ'יפס או בוטנים, דווקא חשודה כמקטינת בעיות אלרגיות – וכראייה, בישראל, בירת הבמבה – כמות הסובלים מאלרגיה לבוטנים קטנה מאד. הילדים פיתחו עמידות לחומרים בעלי רמה אלרגנית גבוהה, דווקא בגלל צריכתה בגיל מוקדם. אבל, שלא אובן לא נכון, אין באמור כאן משום רוח גבית למוצרים המלוחים והמטוגנים

בשנים האחרונות התווספו לאלרגנים, החלטות עקרוניות להפחתת סוגי מזון שונים, שלצירם, חשיפת המערכות החיסוניות לסכנת התפתחות מואצת של אלרגיות. אם גילוי הגירוי של גלוטן למערכת העיכול, במיוחד בצליאק אך גם לאחרים, הביאה מיליונים לאמץ דיאטה נטולת גלוטן – דיינו. אם ההבנה כי התירס האמריקאי שהגיע לרמות תפוקה מרשימות בזכות בירור זני והשבחת הזרעים כולל העצמת העמידות נגד מזיקים בטכניקות של הינדוס גנטי גורמת ללקוחות להימנע מאכילת תירס ומוצריו. אם ההבנה לצורך לגידול חיות המשק באופן הומאני מביאה לדרישה לביצי חופש, או בשר פרגית שלא טופלה באנטיביוטיקה או לבשר בקר שנהנה ממרעה פתוח – דיינו. אבל הקשיים באספקת מזון לעולם הגדל בקצב מסחרר, עולם שאוכלוסייתו שילשה את גודלה במהלך חיינו – מחייבים חשיבה יצירתית לטובת הזנת העולם כולו

הנזקים הסביבתיים בהעלמות יערות הגשם בדרום אמריקה שתוחלפו ע"י מגדלי סויה, מרחבי הירק הפראיים של ניו זילנד שהפכו למרעה לכשליש מכבשי העולם. דיג בלתי מבוקר שבין היתר ניקה את חופי ישראל מדגה וזיהום ים בשפכים תעשייתיים שסיכן את בריאות עמי האיים. הצריכה המוגברת של חטיפים "נטולי" מרכיב שיש המאמינים בנזקיו הפוטנציאליים הינו סימפטום המצביע על הבנה הולכת ומתרחבת של הקשר בין תזונה לבריאות

ייתכן ואנו סובלים מחשש ייתר לבריאותנו, אבל הנה 2017 סומנה כנקודת תפנית ושינוי מגמה בתוחלת החיים. לראשונה מזה 80 שנה תוחלת החיים בארה"ב נמצאת בסימן ירידה[4] ,[5] . המגמה של התרכזות במזון נטול חומרים שנחשבים כמסכני בריאות, ובמקביל עלייה בצריכת פירות וירקות הינה סימן למודעות גוברת לתחום. מאידך, העובדה כי מדובר בחטיפים ולא במזונות עיקריים מעוררת מקום לדאגה. ידוע כבר ממחקרים כי בני דור המילניום מעדיפים נשנושים על פני ארוחות, טעימות לצד אלכוהול, ארוחות בחוץ וחטיפים במקום מנות. המספרים מהמחקר הבריטי מדברים בעד עצמם. כרגיל – חומר למחשבה