שליחויות אוכל - טרנד בני המילניום

התחום החם בקולינריה העולמית, או התחום המתפתח במהירות הרבה ביותר בארה"ב – הינו שוק השליחויות של מזון מוכן ללקוח. הזכרתי כבר בכתבות לא מעטות את גישת בני המילניום לבישול: בארה"ב נמצא כי המילניאלז העירוניים מבשלים בממוצע ארבע ארוחות בחודש,בביתם. יתר הארוחות נצרכות במסעדות, נרכשות כארוחות מוכנות במרכולים או מוזמנות עם הובלה לבית או לעבודה. מי שזיהה תופעה זו ומשתלט על השוק זו חברת ההסעות החברתית "אובר". אובר הקימה מערך נפרד משוק ה"מוניות" העוסק בקידום שליחויות מזון ותפעולו תחת השם "אובר-איטס"[1] הנותן שירות כיום כבר במאתיים וארבע עשרה ערים בעולם – מדובאי למלבורן, הונג קונג, ניו דלהי וסן פאולו כמו כל עיר מרכזית בארה"ב ואירופה. אלינו, לצערי, עדיין לא הגיעו

את סיפור אובר, בוודאי כבר שמעתם, ואין לי הרבה מה לחדש גם לא בתחום הכלכלה החברתית, אבל הסיפור היום הוא המעבר של מסעדות להתמקצעות בלעדית בתחום המשלוחים

להבדיל ממשלוח המבוצע פשוט בהתקשרות ישירה למסעדה והזמנת פריט תפריט – כפי שאנו עושים – אובר המציא מנוע אזורי להזמנת ארוחות, על פי הכתובת אליה תבקשו לקבל את המנה. אדם הנכנס למנוע החיפוש של אובר נדרש לתת את כתובת המשלוח, ולפי היעד מוצעות לו מנות ותפריטים של מסעדות סמוכות. כך לדוגמה, בעיר בינונית כקליוולנד באוהיו, מוצעות מעל 100 מסעדות המשתתפות בתוכנית. הלקוח מתבקש לצמצם את הרשימה לכמעט 50 קטגוריות משנה, המשתנות מעיר לעיר לפי ההיצע. התוכנה מציגה הצעות על בסיס שעות פתיחה, קרבה ובחיתוך קבוצת מחיר וצילום תפריט

המעניין הוא שאובר מנתחת את ההזמנות, ולומדת אותן. הניתוח נעשה בפילוח אזורי ומלמד על היצע וביקוש לפי חיתוך גיאוגרפי. בדרך זו מחפשת אובר ספקים חדשים. בכתבה שהתפרסמה לאחרונה בעיתון המסעדנים האמריקאים הובא סיפור על פיצרייה בשיקגו שאובר פנתה אליהם והציעה להם להוסיף עוף לתפריט. הסיבה – חיפושי פיצה באזור הראו מתאם לחיפושי עוף, ולא היו באזור מסעדות שהציעו תפריט עוף

אותה מסעדה, ללא הרחבת פס היצור, ותוך שימוש בצ'יפסר הקיים, הוסיפה נתחי עוף מטוגנים לתפריט השליחויות בלבד. תוך רבעון אחד הגיעו מכירות העוף למעט מעל 1000$ לחודש, ועקפו את הזמנות השליחויות של הפיצות. כשהוקם מיקום נוסף לפיצרייה, בשכונה סמוכה – הוכנס העוף המטוגן מיידית לתפריט והיה מוצר מנצח.
זו דוגמא ראשונה להשפעה של השליחויות על מערך ההפצה של מזון בקהילה. הדוגמא השנייה אפילו מעניינת יותר

בהתחשב בעלויות שכר הדירה האדירות של מרכזי הערים, ובניסיון להציע ארוחות צהרים למרכזי עסקים במחיר תחרותי – התפתחו מספר ענפים: אוכל הרחוב – עגלות המופיעות לקראת צהרים ומציעות מזון מוכן מראש. אוטואוכל – או משאיות האוכל שהן למעשה מזנון נייד עם תפריט מוגבל. יש הרואים במשאיות האוכל ניסיון לקראת פיתוח מסעדה עם קירות וגג, אחרים רואים באלו דרך חיים. פתרון שלישי במרכזי העסקים הינן המסעדות הקטנות עם יכולת לבחור ולקחת – וכאן משתלב שירות המשלוחים. התחרות על המשלוחים בשלוש השנים האחרונות הינו אדיר. חברות רבות נפתחו בהתבססן על שיווק תפריטים של מסעדות קיימות, כשאובר בראשן. אובר כיום משווקת במנועי החיפוש שלה מעל 65,000 מסעדות
 
באופן ניסיוני, חברת אובר התחילה במושג חדש בערים הגדולות בארה"ב – כניסיון, ואם הוא יוכח כמוצלח – תועתק השיטה למקומות נוספים: "המסעדה הוירטואלית". המדובר במטבח מקצועי המפתח שם ותפריט ומייצר בלעדית לטובת שירות המשלוחים. הניסיונות מבוצעים בימים אלו בשיקגו, דנבר, אטלנטה, סן-פרנסיסקו, פילדלפיה וטורונטו. הערים שנבחרו מייצגות שווקים שונים מאד, פריסה גיאוגרפית שונה ורמת נגישות שונה מהמרכז לפריפריה. תוצאות הניסוי, שאיש אינו יודע מי מהמשתתפים בו הינו מסעדה אמיתית או וירטואלית, יביא להמשך השינוי הרוחבי בשוק

הרעיון העומד מאחרי הניסוי מצביע על נתק בין ניסיון קודם להזמנת משלוחי אוכל. אם הנחת היסוד של ענף הקולינריה, עד עתה, היה כי אנשים מזמינים משלוחים ממקומות בהם נהנו בזמן ישיבתם, ומאותה סיבה, תפריט המשלוחים חופף כמידת האפשר את תפריט הבית. כאן מוצגת, לראשונה, גישה המנתקת בין חוויות קודמות לצורך שבארוחה מוכנה. למעשה, השירות החדש של אובר מתחרה במנות האנונימיות על מדפי הסופרמרקטים. מנות של אוכל מוכן ממקור עלום שהנאה ממנו תביא להזמנה חוזרת. היתרון של אובר על גבי מדפי המקפיאים או שמקררים של הסופרמרקט הינה בטריות ובחימום של המנה

מה המסר? מה עלינו לצפות בישראל? בהנחה שאנחנו מעט מאחרי הטרנדים האמריקאיים, חשוב לתת אתר הדעת להתפתחויות המוכחות ולניסיונות הנעשים שם – על מנת להיערך נכון. ההנחה שבני המילניאל מחפשים לצרוך מזון מוכן בהיקפים גדולים בהרבה מקודמיהם – ידועה. על מנת שיוכלו לממש זאת, הדאגה של ענף המזון והמשקאות צריכה להיות לנושא הזמינות והיכולת הכלכלית. מזון פשוט, בריא, לא מעובד ובמחירים השווים לכל נפש. מספר חברות פועלות בארץ לפי התפישה של אובר – היינו ריכוז תפריטים ומערך הזמנות וסליקה מרכזיים. חלק מהעסקים מסומנים כהזמנות טלפוניות ישירות בלבד, אחרים גובים דמי משלוח של שקלים עד עשרות שקלים וחלקם נותנים הנחות על המחירון הרגיל. אין בארץ קווי ייצור של מנות טריות המוחלפות פעמיים שלוש ביום על מדפי מרכולים כדוגמת רשת פרט בבריטניה[2], רשת בתי קפה ומזון מוכן לקחת עם פריסה של מאות סניפים בבריטניה, ארה"ב וגם דובאי, סינגפור ועוד. הרשת מקדמת את רעיון הטריות והעונתיות ומציעה כריכים, מיצים סחוטים טרי וסלטים שהוכנו דקות ספורות לפני העלאתם למדפים.  מחזור העסקים לשנת 2016 היה סכום אסטרונומי   35,580,524,000 שח!  מעט יותר מ-10% מתקציב המדינה שלנו

רשת פרט היא דוגמא בלבד להתפשטות תהליכי השיווק של אוכל מוכן לצריכה מיידית המוביל פס ייצור של טריות, עונתיות, בריאות ואחריות חברתית. דוגמאות דומות ניתן למצוא גם בתחום האפליקציות[3] ולא רק באתרים מקווננים או ברשתות בריאות.
בקיצור, לפני שכל קוראי יתעייפו מהנושא – נסכם: תחום המשלוחים הינו חלק מדפוסי הצריכה של דור המילניאלז, ובעולם המערבי נערכים לתת לו מענה בדרכים רבות. המחקרים האחרונים של אובר, הפריסה של רשתות מזון "לקחת" בערים המרכזיות והאפליקציות – מצביעים על כיוון התפתחות ברור, וכעוקבים אחרי טרנדים, אל תגידו שלא קראתם את הנושא לראשונה אצלנו