לוד

פרוגראמה תיירותית

 

 

 

יולי 2015 

ע"י אודי גולדשמידט וצוות היגוי

 

 

תקציר מנהלים

 

פרוגראמה זו באה לתכלל לכדי עבודה מרכזית אחת, את מצאי הפוטנציאל האדיר הגלום בעיר לוד כאטרקציה פוטנציאלית לתייר המקומי ולתיירות נכנסת. העבודה אספה את הרעיונות הקיימים בעיר ומיקמה אותן אחת לאחת על מפה שיצרה את גבולות העיר העתיקה. גבולות אלו חשובים כיום בהתחשב בהפקדת תוכנית המתאר לעיר והחובה להתייחס לעיר העתיקה כפוטנציאל בלתי ממומש, הן מההיבט החברתי/כלכלי והן מההיבט האנושי/ מסחרי

 

מרכזיותה של העיר לוד, ההיסטוריה העשירה, מיקומה בצמוד לשדה התעופה הבינלאומי ותפקידיה בהיסטוריה מביאים את העיר לוד להיות בעלת פוטנציאל עניין לתייר. התוכנית המוצעת בפרוגראמה זו, קוראת לפיתוח העיר העתיקה של לוד כאטרקציה תיירותית ומרכז אירוח לתיירות מתוך כוונה לייצר עוגן כלכלי לחיזוק העיר ובסיס למיתוג חיובי. מטרת הפרוגראמה להכין תוכנית רב תחומית וארוכת טווח שתנחה את כלל העוסקים בעיר לכיווני עבודה וסדרי עדיפויות נדרשים

 

מזה שנים אחדות קיימת מגמה של הבנת הצורך להשקיע בלוד, עיר מרכזית ביותר המתנהגת כעיר פריפריאלית , עיר החייבת לשפר את תדמיתה, ושעליה לעבור מיתוג מחדש לצורך שדרוג איכות החיים, החזרת הכבוד העצמי לקהילה ושיפור רמת החיים – ובמקביל, השקעה מאסיבית בפיתוח כחלק מפוטנציאל הקרקע למגורים במרכז הארץ

 

ההצעה ממקדת את הפיתוח התיירותי במשולש קטן התחום ברחובות הרצוג / שד' צהל / החלוץ / מחנות קפריסין ועליה ב' (ללא מתחם ביה"ס אלמנאר) ודוחסת לתוכו אלמנטים של שימור (חזיתות), אלמנטים של שחזור (מבנים היסטוריים במצבים שונים של התפוררות) ובניית אטרקציות חדשות שרובן כבר אושרו אך מוזזות בתוכנית זו אל מרכז העיר העתיקה ליצירת מתחם תיירותי מושך מבקרים. האזור נקשר למקשה אחת סביב השוק ומגרשי חנייה קיימים ומתחבר למשולש הדתות המהווה אטרקציה קיימת בעיר מזה זמן רב

 

התוכנית המוצעת לומדת את יתרונותיה של העיר לוד למגזרי תיירות שונים הכוללים תיירות מקומית,תיירות פנים, צליינות ותיירות נכנסת. התוכנית מתייחסת לתחומי העניין של כל נגזרת שוק ולדרך להעלות את חשיבותה של לוד בעיני מתכנני טיולים. בסיומה של התוכנית מובא פרק ניתוח כלכלי ותוכנית שיווקית ראשונית

 

חשוב להבין כי נקודת המוצא הינה קשה ביותר. העיר העתיקה נהרסה כמעט עד ליסוד ובמקומה נבנו שיכונים המאוכלסים כיום ע"י אוכלוסיות חלשות ביותר ומצבם מוזנח. באזור בעיות רבות, פלישות ובניה בלתי חוקית, פשיעה, לכלוך והזנחה מצטברת. מחד – כל אלו סיבות להימנע מניסיון להשקיע במקום זה והעדפה על פניו של פתרונות אחרים. מאידך, זוהי אולי ההזדמנות האחרונה להחזיר ללוד את מעמדה ולהחזיר כבוד לקהילה החיה במקום. הפרויקט התיירותי הנפרש על פני מסמך ארוך זה מטרתו ראשית ומעל הכול – לתרום לשיקומה של שכונת רמת אשכול ותדמיתה של לוד. מעבר לכך, הוא מייצר מקומות תעסוקה ומציע מתווה לשיקום אחת הפינות האפלות בפיתוח הישראלי

 

פיתוח העיר העתיקה יפתח בשלב ראשון כ 250 משרות לתושבי השכונה, וצפוי לשמש עוגן כלכלי חדש לעיר לוד כולה. הפיתוח חייב שיעשה על בסיס מינהלת רובע חזקה כשלצידה פועלת חברה כלכלית המסוגלת לפקח על כל מרחב העיר העתיקה והפעלת מכרזים נדרשים לשיפור האזור. המינהלת תהה מחויבת גם בחיזוק הצד החברתי, העצמת האוכלוסיות החלשות ושיפור בהכשרות המקצועיות

 

בהמשך לעבודה זו יהיה צורך בפרוגראמות נקודתיות לכל פרויקט ברזולוציה נקודתית ותכלול כל הפרויקטים לתוכנית אב מפורטת לעיר העתיקה. זוהי למעשה המשנה הסדורה להפעלת מינהלת הרובע ולתחילת מיתוגה מחדש של העיר בכללותה

 

 

במקום מבוא

פרוגראמה זו עובדה בתחילתה מידע שקיים בעיר לוד, מפרויקטים רבים שהרבה אנשים טובים עושים לקידומם ומרעיונות של מי שחי ופועל בעיר. גיבושם לכדי תוכנית סדורה נעשה כבסיס לקידום הנושא לרמה הלאומית ולצורך גיבוש תוכנית אסטרטגית לגיוס המשאבים והפעלתה. תודתי לכל מי שנתן מזמנו, מהידע והניסיון שצבר, העיר ותרם לטובת גיבוש המסמך. במסמך זה הועמדו מקבצים של רעיונות ושולבו במרחב מוגבל של מרכז העיר העתיקה. הסיכוי לקחת קהילה בעייתית, עם מעט מאד אתרים היסטוריים ולמתגה מחדש מושפעת מאד מאימוץ התוכנית כמקשה והפעלתה בנגזרת זמן אחידה, פחות או יותר

 

עבודתי בכתיבת הפרוגראמה עסקה מחד, באיסוף הידע הקיים, הערכתו ומיונו בעיניים מקצועיות ומאידך מיקומו מחדש בתחומי העיר העתיקה בדרך שתאפשר יצירת אטרקציה תיירותית כמקשה אחת ולא מקבץ שירותים בדידים שאינם סמוכים ואינם שייכים האחד לשני, תוך הוספת רעיונות והוספת יחידות שישמשו כדבק בין היחידות הבדידות. עוד הוספתי מעיניי המקצועיות השוואות למפעלים תיירותיים אחרים בארץ ובעולם העשויים לשמש כמודל בהמשך פיתוחה של הפרוגראמה, וניסחתי הכול בשפה אחידה

 

היסטוריה העיר לוד - תקציר ללא מובאות ומראי מקום

 

ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על העובדה כי לוד, ככל הנראה, היא העיר העתיקה ביותר באזור עם רציפות התיישבותית, מהתקופה הנאוליתית, דרך תקופת הברונזה (שם נקראה רתן בכתבי פרעה רתן על שם דן לפי פרשנות של הארכיאולוג אהרוני) ובתנ"ך נזכרת מספר פעמים בצמידות לערים השכנות אונו וחדיד – בדברי הימים א' ח, יב', ובספר עזרא ח' לג' – שם נספרים בני היישובים ביציאה לגלות בבל. בתלמוד הבבלי, מסכת מגילה ד', א' מצוינת לוד כעיר בצורה

 

במרד החשמונאים נזכר כיבוש לוד בכתובים ע"י יהונתן החשמונאי, ומעמדה שודרג לעיר מחוז. מעמד זה נשמר עד לתקופה הרומית, והיא גם מוזכרת כעיר מחוז באגרות יוליוס קיסר להורקנוס השני. לוד נזכרת בכתבי יוספוס פלביוס ככפר גדול בגודל עיר, וכיבושה ללא קרב במרד שהסתיים בשרפת בתיה עד היסוד

 

בברית החדשה נזכרת לוד כמקום בו ריפא פטרוס, בכיר השליחים שנחשב גם לאפיפיור הראשון, נכה בשם אניס (ראה מעשה השליחים ט' לב' ואילך), בהמשך משודרגת לוד בנצרות עם הכרזתו של ג'ורג', יליד העיר, למעמד קדוש ובתקופה הביזנטית אף משונה שם העיר לג'ורג'יופוליס

 

בתקופה לאחר חורבן בית המקדש השני נדדו ללוד ולכפרים הסמוכים לה, מרבית חכמי הדור, התנאים, המוכרים מהחז"ל בהם ר' אלעזר בן הורקנוס, ר' טרפון ורבן גמליאל, ר' אלעזר המודעי ואף רבי עקיבא. בעת ההיא השיב אספסיאנוס את האדמות לבעליהם היהודיים והחזיר לעיר לוד את מעמד עיר המחוז (טופרכיה). קבוצת הרבנים המובילים שישבה בלוד שימשה כהנהגה רוחנית, מדינית ופוליטית של העם המשתקם. הנהגה זו פעלה בלוד בתקופה הרת גורל זו, והתפזרה עם דיכוי מרד בר כוכבא ומעבר האוכלוסייה לגליל.

דיכוי המרד הביא לחורבן יהודה, אך העיר לוד שבה והשתקמה כמרכז שלטוני וכבר מוזכרת בשנת 150 לספירה, 18 שנה אחרי המרד, כעיר מחוז בספרו של קלאודיוס פטולמיוס "הגיאוגרפיה". למרות השיקום, המרכז הרוחני של הסנהדרין נדד ליבנה והמשיך לגליל. בשנת 199 לספירה משודרגת לוד למעמד עיר וזוכה לשם הרומי דיוסופוליס (עיר האלוהים) ע"י הקיסר ספטימוס סוורוס. מעמדה המיוחד קובע גם במפת מידבא בה מופיעים שלושת שמותיה של העיר לצד מיקומה – לוד, לידיא דיוספוליס. כפי שהזכרנו קודם, בהמשך, בתקופה הביזנטית עם הפיכת הנצרות לדת המדינה, משודרגת לוד לג'ורג'יופוליס כעירו של קדוש נוצרי ומוקמות בה כנסיות רבות. מרכזו של התל העתיק מצוי ככל הנראה מתחת שכונת נווה ירק

 

בתקופה הממלוכית שודרגה לוד למעמד עיר הבירה של חבל פלסטינה והחליפה את קיסריה. בהמשך, נבנתה בסמוך העיר רמלה שהחליפה את לוד כעיר הבירה אחרי הקמתה. בתקופה הממלוכית נבנה בלוד, בין היתר, המסגד הגדול המשרת את העיר עד היום על חורבות הכנסייה. לקראת סוף התקופה המוסלמית, בעת העותומאנית – נבנים בעיר מספר מבנים הקיימים ופעילים עד היום וחלקם במצב המחייב שיקום/שימור

 

בתקופת המנדט הבריטי נקבע צומת הרכבות הראשית במדינה בעיר לוד, ועד היום זה צומת הרכבות העמוס בישראל. כן מוקם כיום במתחם בניין הנהלת רכבת ישראל ומרכז תחזוקה שיכלול מוזיאון לתולדות הרכבת בארץ. עוד נבנה בתקופת המנדט הבריטי שדה התעופה הראשון בסמוך לעיר לוד ונקרא על שמה. תעבורתית – מרכזיותה של לוד תקבל סקירה נפרדת לאור חשיבות הנושא

 

בעת החדשה חשוב לציין מספר נקודות עיקריות שמשליכות על לוד ומצבה כעת. במהלך מלחמת העצמאות, ומייד לאחר מכן, נחרבה העיר לוד עד היסוד. למרות חורבן מאסיבי זה, קיים טפטוף של חזרת אוכלוסייה ערבית ובמקביל העתקת אוכלוסיות ערביות לעיר, בין מפינוי הבדואים מאזור שדה התעופה בצפון הנגב או מאכלוס משתפ"ים ע"י בשב"כ. האוכלוסייה היהודית של לוד הגיעה בתחילה ממעברת צריפין ובהמשך התווספו לה קבוצות גדולות מעולי חבר העמים/ רוסיה לשעבר ועליית אתיופיה. עקב ואקום שלטוני שנמשך מעל ל-15 שנה כולל ועדה קרואה בהעדר מנהיגות מקומית, סבלה העיר מהגירה שלילית של אליטות שהותירה בעיר קהילה מוחלשת. על רקע זה, מובן הצורך בטיפול עומק לשיקום מעמד הרובע הצפוני/העיר העתיקה שהינה משכונות המצוקה הקשות בעיר

 

לוד כמרכז דרכים

הנה מפת הדרכים בארץ ישראל בתקופה הרומית והגדלה של אזור לוד

 

 

 

 

ציר הדרכים העתיקות, בתרגום לעברית של ימנו: מרכזיותה של לוד חייבת להיות מובנת בקונטקסט גיאוגרפי – שפלת החוף הייתה אזור של חולות, קשה במעבר לחיות המשא, ומעט פנימה יותר היה אזור ביצתי, במיוחד אזור פתח תקווה של היום ואזור חדרה – המקומות המישוריים בהם עברו הנחלים העיקריים שניקזו את ההר. דרך הים העיקרית הייתה זו הפנים ארצית בבסיס חבל הגבעות (שפלת יהודה), מבית גוברין ומשם צפונה לראש העין במקביל, פחות או יותר, לתוואי דרך 444 כיום. כמוכן חשוב לזכור את חשיבות העיר יפו ששימשה כנמל המרכזי למה שהיום אנו קוראים מרכז הארץ. הדרכים שיצאו מלוד בתקופה הרומית עמדו על דרך המסחר העיקרית מדרום (בית גוברין) לצפון (ראש העין) וממערב (יפו) למזרח (ירושלים) בשלושה נתיבים שונים – דרך ההר הצפונית דרך בית חורון (מקבילה לציר 443 של היום), הדרך המרכזית דרך לטרון/אמאוס המקבילה לכביש 1 של היום והנתיב הדרומי דרך בית גוברין שעובר על מתווה כביש 375 של היום

 

למעשה, גם כיום יושבת לוד בצומת הדרכים המשמעותי ביותר בישראל ואין עיר דומה לה. ציר צפון דרום של כביש 6, ציר מזרח מערב של כביש 1, רשת כבישי משנה מרכזיים ככביש 40 ו- 44 המשרתים מזרח למערב, כביש גישה כציר 444 לתחתית הרי השומרון וציר 38 לתחתית הרי יהודה וכן נקודת הפיצול לכבישי המשנה למרכז ההר – כביש 375, 386 וכביש 443 – מערכת הדרכים החלופית לירושלים. בנוסף נפתח לאחרונה ציר 431 – כביש בטבעת המזרחי לגוש דן

 

יש להבין גם את דרך תנועת השיירות והצורך להחליף בהמות משא עייפות בחדשות. במרחקים של 20-30  קמ' האחת מהשנייה היו תחנות התרעננות ששירתו את השיירות. עיר בה חלפו מספר דרכים, הייתה חזקה כלכלית כי סיפקה שירותים ליותר עוברי דרך. לוד ששירתה דרכים עיקריות רבות, הייתה צומת תעבורה מרכזי לתקופתה

 

אותו יתרון של מיקום מרכזי, חולות יציבים ומישור רחב הובילו בסוף המאה ה19 לבחירת לוד כמרכז הרכבות של המדינה ובהמשך למיקום שדה התעופה האזורי העיקרי במישור שמצפון לעיר. הוספת תשתיות הרכבת והתנועה האווירית למרכזיות התעבורתית של העיר הפכה את העיר לצומת הראשית במדינה שלא נוצלה נכון לתמריץ הכלכלי חברתי שהייתה אמורה לתרום במקביל

 

בדיעבד, הסתגרות עובדי הרכבת במתחם "ממוגן" ומנותק מהעיר בתקופת המנדט הבריטי, והבאת כוח עבודה מיומן מהחוץ לטיפול ברכבות ואי הכשרת עובדים מקומיים התחיל את הבעיה. בהמשך, הגדרתה של לוד כעיר אויב וכיבושה האלים תוך עידוד האוכלוסייה לברוח מהעיר ואחרכך הריסתה כמעט עד היסוד גם הם לא הועילו להתפתחותה. שינוי של שדה התעופה מלוד לתל-אביב אינו רק סמנטי אלא בעל משמעות למרכז החיים אותו משרת השדה, ולבסוף, הקמת איירפורט סיטי במקום אזורי התעשייה של לוד (וגם יהוד) לא חיזקו את כלכלות הערים הסמוכות

 

מרכזיות לוד "על פרשת הדרכים המרכזית בארץ" תקרין בעבודה זו על תפקידה כנקודת עצירה איכותית לקבוצות לטובת הפסקת צהרים "בין לבין 

 

לוד כמרכז רוחני 

 

ביהדות שימשה לוד כבירה רוחנית בסמוך ולאחר חורבן בית שני כשראשיו הרוחניים של העם נאלצו לעזוב את ירושלים וחיפשו מקלט זמני בלוד. התלמוד מציין מספר רב של הכרעות חשובות ביותר שהתקבלו בה, ומשפיעות על התפתחות היהדות לתקופות ארוכות ואפילו עד היום. בהמשך נדדו התנאים ליבנה ומשם לגליל. תקופת התנאים חשובה להתפתחות ה"יהדות המודרנית", במעבר ממקדש לבתי כנסת ומדת בירושלים לדת עולמית המביטה לירושלים

 

במקורות הנוצריים מוזכרת לוד בשני הקשרים: אחד מהשליחים הראשוניים, שנים-עשר השליחים שהשתתפו בסעודה האחרונה – פטרוס/פיטר, אחרי מותו של ישו – התחיל בהליך ריפוי בכוח האל, תכונה בה זכה  ישו – וריפא נכה בלוד. בהעדר ריבוי אירועי ניסים של השליחים – מועמדת כאן לוד במעמד גבוה. זהו נס שחופף את יכולותיו של ישו בריפוי ומעמיד את פטרוס במעמד גבוה (בהמשך תפקידו מתרחב להפצת הנצרות בתחומי האימפריה הרומית והוא מוכר כאפיפיור הראשון)

 

התפקיד השני, והעיקרי, של לוד היה מקום הולדתו וקבורתו של הקדוש ג'ורג'. הקדוש, בנו של קצין לגיון רומי (ונערה מלוד) וקצין לעת בגרותו במשמר הקיסרי, קיבל על עצמו את הנצרות והוצא להורג על סירובו לכפור בנצרות בשנת 303 לספירה. המוות "על קידוש השם" הפך אותו לגיבור והוסיפו לחייו סיפור של לוחמה בדרקון בעיר צידון. ג'ורג' הנלחם בדרקון הפך לסמל של המלחמה בכוחות השטן בדרך לקידוש השם. הקדוש ג'ורג' אומץ ע"י הצלבנים שבראשית כיבוש הארץ גילו את שרידי הכנסייה ההרוסה בלוד כקדוש המלווה אותם, דגלו של ג'ורג' אומץ כדגל אנגליה ומדינת ג'ורג'יה נקראה על שמו. הכנסייה בלוד ששוקמה ככנסיית מבצר ע"י הצלבנים נהרסה עם השלמת הכיבוש הערבי (24/9/1191) ושוקמה שוב בשנת 1871 על חלק זעיר משטחה המקורי. מרבית שטח הכנסייה, ככנסיות צלבניות רבות אחרות, הפך למסגד הגדול של העיר לוד ומשמש ככזה עד היום

 

באסלם לא שימשה לוד כמרכז חשוב, אך העיר שרתה כבירה המוסלמית הראשונה של פלסטינה, ורק אחרי כשמונים שנה תוחלפה ע"י העיר החדשה שקמה לצידה – רמלה. המסגד הגדול, שכאמור נבנה על חורבות הכנסייה הגדולה ובעיקר מחומרים ממוחזרים ממנה, פעיל עד היום ולצידו מערכות חינוכיות ניסיון של סאלח א-דין בשנת 1177 לכבוש את המבצר/כנסיה נכשל, ויום הניצחון של הצלבנים 25/11 הפך ליום החגיגות לזכרו של ג'ורג' ויום העיר לוד/רמלה ויום 16/11 נחוג כיום החזרת גופתו לקבורה בלוד. עדויות רבות לגבי הכנסייה והריסותיה מופיעות ביומני תיירים בארץ עקב מיקומה על אם הדרך בין נמל יפו לירושלים. כן חשוב לציין את הכמות האדירה של רעידות אדמה שפגעו קשות בעיר ביניהן 1033, 1067, 1546 וכן 1911 ו-1927

 

משולש הדתות – מצב ייחודי בעיר לוד כאשר מוסדות הדת המוסלמי והנוצרי וכמעט גם יהודי חולקים קיר בנקודה בודדת (בין המסגד לבית הכנסת הגרוזיני עומד מבנה מרכז תרבות מוסלמי הפועל לצד המסגד). ייחודיות זו, וחשוב להדגיש גם כי שלושת המבנים פתוחים לציבור ומקבליי קהל, אינה קיימת למיטב ידיעתנו בשום מקום אחר בעולם. משולש הדתות הינו הסיכוי העיקרי למשיכת תיירות נכנסת לעיר וכשכזה ננתח להלן את הבעיות הקיימות סביבו

 

בעייתיות מתחם שילוש הדתות והזנחת האזור

 

חשוב להבין שלוד אינה מרכזית באיסלם, ועד שיפתח מרכז התנאים, חלקה בהיסטוריה היהודית קטן ולא מוכר. אזכוריה הבודדים בתנ"ך ובמשנה הינם שוליים ובנצרות הקדוש ג'ורג הינו שולי ביחס לכל סיפורי הברית החדשה. בנוסף לכל הנ"ל, המצב הפיזי של מתחם משולש הדתות סובל מהזנחה מצטברת, חוסר אכיפה של רישוי בניה, הזנחה עירונית בתחזוקת תשתיות וניקיון ובעיתיות קשה ביותר בתחום החברתי הן מבחינת חתכים סוציו אקונומיים, והן מבחינת התייחסות השוואתית של אוכלוסיית העיר העתיקה אל מול אוכלוסיות אחרות בעיר. לצרכי הדגמה בלבד להלן מספר תמונות שצולמו במשולש

 

 

 

 

 

 

פוטנציאל המוצר התיירותי בלוד - המוצר הפיזי

 

ההזנחה של לוד, המתוארת בפרק הקודם, וההיסטוריה הענפה של העיר המתוארת בפרקים שלפניו מעלים את השאלה מהם האתרים עליהם יכולים לבסס מתאר לתשתית תיירותית. התשובה לשאלה זו מורכבת, ככל דבר בארץ, משלושה אלמנטים - פלוס אחד שכבר קיים

 

אתרים היסטוריים משוקמים ומשומרים בשימוש כחנויות / מסעדות ומקומות בילוי

 

אתרים מעשי ידי אדם הממחישים את העבר וחשיבותו

 

סביבת בילוי, יצירה, תרבות ואוכל

 

אתרים היסטוריים משומרים ומשוחזרים כמו

 

חאן חילו – מבנה שוק בעברו ההיסטורי שחייב בשימור/שיקום ויכול לחזור לתפקד כמרכז חנויות איכותיות ובילוי (כולל בית קפה או מסעדה ואפשרי אולי גם פאב

 

בית הקשתות – מבנה עותומאני ששימש כבית בד מתאים לשימור/שיקום ויכול לשמש כמרכז תרבות / אוכל/ בילוי

 

מסבנת אל-פאר – מבנה עותומאני בן 2 קומות, בד שיקום לאטרקציית קניות/תצוגה

 

בית הבד של חסונה וקבר השייח הצמוד לו (שלב התרחבות למזרח) – מתאים לשיקום מוזיאוני

 

אתרים תוצר ידי אדם

 

מרכז מבקרים ראשי לעיר העתיקה, מוצע להקימו במתנ"ס שיקגו ובצמידות למנהלת הרובע

 

מוזיאון הפסיפס הלאומי – בתקצוב רשות העתיקות ותרומות (בהליכים) שמוצע להעבירו למתחם התיירות. הנושא בטיפול ראש העיר שייפגש בקרוב עם התורמת, שלבי וייט מקרן ליאון לוי

 

מרכז מורשת התנאים – עמותה פועלת עם תקצוב ראשוני לתכנון עצמאית תקציבית ומוצע להעבירה לתחומי מתחם התיירות. החלטה ברוח זו התקבלה בעירייה בימים אלו

 

סביבת בילוי, יצירה, תרבות ואוכל

 

שוק רמלה לוד המקורה – מתוקצב ובהליכי תכנון

 

רחובות הרצוג/שד' צה"ל – שיפוץ חזיתות  - מתוקצב ובהליכי תכנון

 

גן ארכיאולוגי עם אמפיתיאטרון ניתן לשלב בגן מאהל אירוח בדואי וחפירות מונחות כפרויקט חינוכי לתיירים

 

הפעלת חנויות, מסעדות, בתי קפה וברים במבנים המשופצים בחאן חילו ובית הקשתות, ויתכן גם בר עם פעילות סופ"ש שתמשוך קהל מערים סמוכות עם ניהול תרבותי ממוקד פעילות במתחם

 

וקיים

 

הכנסייה, המנזר והמסגד, בתוספת שני בתי הכנסת במתחם משולש הדתות שמשווק מזה שנים כמשולש הדתות -  כמיוחד בעיר לוד. כמוכן קיימות במתחם מסעדות מזון מהיר ושתי מסעדות מזרחיות

 

בפרקים הבאים נרחיב על כל אחד מהסעיפים המוזכרים לעיל ברמת עמוד לנושא ללא ירידה לרזולוציות דקות. לכל אחד מהפרויקטים הנ"ל דרושה פרוגראמה ותוכנית עסקית מפורטת לצורך שילוב מלא בתוכנית הכוללת ולהפקת המרב בראייה עירונית כוללת

 

 

שוק לוד והתוכנית לפיתוחו

 

ברחבה שמצפון למבנה החרב של מסבנת אל-פאר קיים משטח סלול רחב ידיים המשמש לפריסתו של השוק ולמגרש חניה צמוד. שוק לוד הינו בעל שם מוביל בסצנת השווקים בישראל, ועל שמו המונח "שוק רמלה-לוד" כמושג לשוק בשטח פתוח הנודד בין ערים ברצף מתוכנן מראש. השוק פועל ביום שני אחר הצהריים כשוק חקלאי וביום שלישי כשוק מלא - חקלאי + סוחרים/סדקית

 

בממשלה אושר תקציב לשיפור תשתיות השוק. חיוני להעביר פרוגראמה תיירותית בהסכמה קודם לתחילת התכנון על מנת שתשמש קו מנחה לתכנון של העיר העתיקה כי מבנה השוק יהיה ללא צל של ספק – המבנה הבולט ביותר בעיר העתיקה. הובלת נושא פיתוח השוק הינה כיום בידי המחלקה ההנדסית של העירייה ובידי הפרויקטורית של משרד רוה"מ לנושא

 

על מנת להפוך את השוק לעוגן ראשי בפיתוח העיר העתיקה כמוקד לתיירות פנים ותיירות נכנסת, יש חובה להקצות חלק ממנו לשוק קבוע הפועל לפחות חמישה וחצי ימים בשבוע. עדיף יהיה אם מקטע זה של השוק יבנה בצורה התואמת את הארכיאולוגיה או הבניה העותומאנית בסביבות השוק (חאן/מסבנה). על גג השוק הקבוע ניתן לפתח שטח למסעדת תיירות, מסעדה עם מקומות ישיבה לנפח מינימאלי של שני אוטובוסים (110 כסאות) ואפשרות להפעלה בסגנון מזנון בשרות עצמי בשעות הצהריים (קומת ביניים בשוק עתידי מקורה). שטח נוסף אם יהיה כזה ניתן לצרף כמרפסת לא מקורה שתאפשר הרחבת שטח הישיבה בקיץ. למסעדה יש להצמיד מטבח העומד בתקן ויופעל כמטבח כשר.  לגבי דוכני השוק, יש לוודא כי מינהלת השוק/הרובע תקפיד על גיוון תחומי הרוכלים, ראה בהמשך,  ועל צורה האסתטית של התצוגה במודל של שוק התבלינים באיסטנבול או שוק הבקריה בברצלונה. גם תפעול שוק רמלה לוד חייב לקבל התניה צורתית חדשה וניהול תקיף שיכפה התנהגות רוכלים לפי תנאי המינהלת

 

דוגמאות לשווקים מקורים תיירותיים באגן הים התיכון

השווקים המצולמים כאן הינם ההצלחות הגדולות של השווקים התיירותיים (חאן אל חליל בקהיר, הבאקרייה בברצלונה והבאזר באיסטנבול) והם משלבים

 

מבחר מגוון של חנויות של מזון / מתנות / שרותי הסעדה - גם מגוון מחירים וחוויית התמחרות ים תיכונית

 

הם משדרים: אוטנטיות / מקומיות - בריחות, בטעמים ובמוצרים שאינם זמינים בארצות המוצא של תיירים

 

ניתן לבקר ללא קנייה ולצאת עם אוסף תמונות שיהיו מזכרת

 

לבוא לצורך ארוחה וליהנות מקניות היקפיות

 

אם ברצוננו להגיע לאזור תיירותי סביב העיר העתיקה, חייבים להשתדל כבר כעת בשלבים הראשוניים של התייחסות תכנונית למתחם השוק הנמצא בצידו, במטרה הסופית, ובאוכלוסיה הסופית שתשמש מקור הכנסה לשוק. היתרון המובנה בהצעה זו אל מול קירוי פשוט של שוק לוד עומד בבסיס הכלכלי לעיר. שוק שפועל 6-7 ימים בשבוע מהווה הכנסה יפה יותר לעיר. שוק כזה מושך קהל איכותי יותר, וכך ההוצאה גבוהה יותר, משמעותה הכנסה גבוהה יותר לסוחרים ויכולת גביית דמי שימוש גבוהים יותר ע"י העירייה

 

ניסיון לתכנן שוק בסגנון עתיק יכול לחקות מבנה רחוב שוק רומי - עמודים גבוהים ועמודים נמוכים ושורת חנויות מכל צד של הדרך הרחבה כך

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היתרון בשוק בסגנון זה הינו בעיקר לצרכן התיירותי ויכולת לשלב שיפוץ חזיתות דומה לבתים ברחובות הסמוכים שבהם בתי אבן מנדטוריים ומבנה המסבנה שהינו מסוף התקופה העותומאנית

 

1.jpg