הפקת אירועים ופסטיבלים

 

עיר הפועלת כמגנט תיירותי עושה כמיטב יכולתה להפוך למוקד תרבותי המייצג את נגזרת התיירות לא היא מייחלת. לכל עיר תיירותית בעולם ישנו לפחות חג אחד המזוהה איתה, פסטיבל אתני המזוהה איתה ואירוע תרבותי מתמשך. לדוגמא: לכל עיר באירופה קדוש נוצרי שיומו מהווה חג בעיר. ללוד יש קדוש נוצרי "פרטי" ונכון לחשוב על שיתוף פעולה עם הכנסייה להפקת אירוע בחגי הקדוש ג'ורג' (25 לנובמבר – הניצחון על סלח-א-דין, ויום הוצאתו להורג בשנת 303 – ה 23 לאפריל בלוח האורתודוכסי שהוא ה-9 למאי בלוח הגראורגיאני

 

משולש הדתות בחיפה מצוין על ידי אירועי חג החגים, הצטלבותם המקרית של רמדאן/איד-אל פיטר, קריסמס וחנוכה לפני למעלה מעשור התחילה את האירוע, כיום איד אל פיטר נחוג בקיץ (הלוח המוסלמי נסוג 11 יום בשנה מול הגראורגיאני – לוח ירח מול לוח שמש) וחג החגים עדיין הינו אירוע התרבות המשמעותי ביותר בעיר התחתית בחיפה

 

פסטיבלי תרבות עירוניים מפורסמים כפסטיבל אדינבורו בסקוטלנד, או אפילו פסטיבל הג'ז בים האדום בסוף אוגוסט. פסטיבלים כאלו נבנים לאורך זמן ויוצרים מיתוג תרבותי לעיר. ההמשכיות והמחויבות ארוכת הטווח לקיומו של הפסטיבל שנה אחרי שנה מאפשרת שיבוצו בתכנון תיירות ארוך טווח ומשליכה רבות על מיתוגה של עיר

 

פסטיבלים מקומיים – פופולארי מאד בשנים האחרונות להפיק פסטיבלי אוכל, במיוחד אוכל בייצור מיוחד עם זיקה כלשהי למקום. בתל אביב מתקיימת חגיגת עיר האוכל בגני יהושוע, עיר היין במתחם התחנה, מסעדות פתוחות בסוף החורף ועוד. בירושלים מתקיימת עיר הבירה ועיר היין (אירועים שונים שניהם בקיץ), פסטיבל בעלבסטה בשוק מחנה יהודה ועוד. חבל יהודה מפיק מידיי שנה את אירועי האוכל ביהודה (תחילת פברואר) הפועל בסדרה ארוכה של סופי שבוע ועוד כהנה וכהנה. לוד נחשבה בעברה למרכז תעשיית שמן הזית ואולי נכון לפתח אירועי שמן זית או פסטיבל בנושא. בהיותה עיר מעורבת ולצורך חיזוק הקבוצות האתניות – יתכן שוק סבתות מבשלות או הפקות קולינריות סביב העדות בעיר בסיוע רכזים אזוריים במתנסים וכו

 

אירועים מסוג זה מיועדים בעיקר לשוק תיירות הפנים והם מושכים מבקרים חדשים לעיר. לנושא הוקצה עובד במשרה מלאה ויהיה צורך בתקציב להיבטים הטכניים (הגברה, תאורה, שילוט, פרסום ואבטחה). הצלחת אירועים מושכי קהל יאפשרו העלאת שכר הדירה לסוחרים במבנים התיירותיים שישמשו כבסיס כלכלי להפקות, לפחות באופן חלקי

ייזום תיירות יחידים

 

בהמשך לפרק הקודם הממוקד באירועי חוצות והפקות גדולות, קיים הנושא של שיווק מתמשך לתיירות הפנים בדרך של טיולי יום. טיולים כאלו מוצעים כטיולי חינם ע"י הרשות המקומית ומתבצעת ברכבם הפרטי של המשתתפים או בתמורה לתשלום פעוט ברכב של הסיור להקפצות בין אתרים. במקרה של לוד, למעט תחנת הרכבת הטורקית וגשר ג'ינדאס – כל מתחם העיר העתיקה מאפשר טיול רגלי ללא צורך ברכב

 

טיולי חינם אלו מוצעים כרגיל בשישי ובשבת ויש מקומות בהם מעורבים בהם מכוני מחקר (כיד בן צבי או ההיברו יוניון קולג' בירושלים) או גורמי תיירות ממלכתיים כחברה להגנת הטבע. לעיתים המדובר בטיולים בתשלום, אם מעורבים דמי כניסה לאתרים או שילוב של אוכל

 

חשוב להדגיש בשיווק הטיולים אם יש מניעה למשתתפים שומרי מצוות מלהשתתף עקב חילול שבת או מזון שאנו כשר

 

תיירות יחידים בלוד ניתנת לשיווק כיום אם ייבנו תוכניות "מעניינות", לדוגמא, שילוב של החברה להגנת הטבע עם סבתות ערביות לליקוט עשבים ובישול. לדוגמא בשילוב חפירה ארכיאולוגית וביקור במחסני החפירה למעבר על ממצאים ולימודם, לדוגמא פיתוח לוד כמרכז השפלה לתיירות אופניים או מרכז בילוי באתרי התיירת בעיר. פסטיבלי תרבות ופסטיבלים קולינריים הינם מנוף למשיכת המבקר הבודד ועוד מסוגים אלו

 

תצפית על התנהגות לקוחות סביב מסעדות העיר העתיקה הקיימות  (מסעדת אבו מישל ומסעדת השלום) מצביעה על שימוש גבוה של לקוחות המגיעים ממרחק לארוחות צהרים, כולל עובדי נתב"ג, אזור תעשיה צפוני לוד ואף מאירפורט סיטי. משמעות תוצאות תצפית זו מראות על הערכה אזורית לשירותים הניתנים לפיתוח בתחומי העיר העתיקה ומצביעים על הפוטנציאל להגדיל את מעגל המשתמשים אם וכאשר יפותחו מסעדות ומקומות בילוי נוספים

ההשלכות הכלכליות והחברתיות של הפיתוח התיירותי בלוד

 

לכל השקעה תשתיתי ישנה באופן מיידי השלכה על האוכלוסייה. מחד, יש ברעיונות המפורטים כאן פוטנציאל רב למקומות תעסוקה לקשת רחבה של בעלי מקצוע מבלתי מיומנים וצעירים (מלצרות, ניקיון, מטבחים), דרך מקצועות טכניים ואקדמיים – תחזוקה הדרכה ותפעול מרכזי המבקרים ועד מקצועות ניהול. תוספת מקומות תעסוקה הינה תחילתו של תהליך כלכלי להעלאת רמת אזור ויכולה להיות תחילה מוצלחת של הליך חברתי מקביל, אם תנוהל נכון ואם תשתף את הציבור

 

שירותים תיירותיים ידועים בתוך בעלי ערך מוסף גבוהה, משמעותו – יצירת מקומות עבודה רבים ביחס להשקעות תשתית נמוכות, יחסית, וצריכה מוגבלת מאד של משאבים לאומיים בנמוכים לאין ערוך מהכנסתם החשובה במטבע זר. שירותים ישירים לתייר יוצרים בסביבתם מקומות תעסוקה נוספים בקהילה, המשרתים את העובדים ואת משפחותיהם – וגם אלו יצאו נהנים מההרחבה הכלכלית של הקהילה. מכיוון שהמדובר ב100% שירותים חדשים ומקורות הכנסה חדשים לקהילה, ללא ביטול או הקטנה של כל שרות שהו החי פועל ונושם בה כיום – הרי שהמדובר בפעולת השבחה נטו

 

בטבלא המצורפת ניתן לראות פוטנציאל מינימאלי/ריאלי לייצור מקומות עבודה לרמותיהן השונות, סה"כ כ-250 משרות במהלך ראשון שיכול להתפתח עוד בהמשך

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ההשלכות החברתיות של הפרויקט

 

המצב בשכונת רמת אשכול, חתכי האוכלוסייה, מפת הפשיעה וצורתה של השכונה כבר הוצגו לעיל. ההנחה העומדת מאחרי מסמך זה, הערכה שקיבלה חיזוק ממספר רב מאנשי המקצוע איתם נפגשתי במהלך הכנת מסמך זה הינה כי העלאת ערכה של הסביבה תוך יצירה משמעותית של מקומות תעסוקה בשכונה – סביר להניח כי תשליך באופן חיובי ביותר על דפוסי ההתנהגות של התושבים

 

כיום המתנ"ס הינו הגורם החיובי המוביל בשכונה, אך אין הוא מגיע לכלל האוכלוסייה, והשפעתו מוגבלת בגלל יכולותיו. הפיכת המתנ"ס השכונתי למוקד הביקורים בשכונה תעלה את ערכו, והמשתמשים בשירותיו יוכלו להתחכך באורחים. יצירת כמאתיים וחמישים מקומות תעסוקה חדשים תשליך באופן ישיר על האוכלוסייה המקומית שנהיה חייבים להגדירה כבעלת קדימות באיוש המשרות הנוצרות. גם האפשרות לחשוף את התרבות הערבית וההיסטוריה המוסלמית של העיר, בין ע"י פתיחת המסגד למבקרים או ע"י הקמת בית קפה אחד בסגנון אוהל אירוח בגן הארכיאולוגי – ישדרגו את הכבוד הקהילתי וישו לטובת ההערכה של השווי התיירותי לשכונה, שאנו מקווים ותשליך על המוכנות לשמור על הסביבה ולהימנע מוונדליזם

 

גם חלק מהסיורים המוצעים, במיוחד סיורי האביב ללקט ובישול מקומי (ראה לעיל בתיירות יחידים) תהה נסמכת על יכולת הסבתות המקומיות לשווק את הידע שעובר מדור לדור. חלק מהנוער יוכל להשתלב במשרות חלקיות של מלצרות אבל התלמידים הטובים יוכלו להפוך למדריכים בגן הארכיאולוגי ובמוזיאון. השנונים יוכלו לשכור דוכנים בשוק המתחדש או בחנויות שיפתחו בחאן – בקיצור – מבול של אופציות בעלות השלכות חיוביות וכמות גדולה של בעלי עניין בשמירת השכונה כסביבה מקבלת פנים שיוכלו לסייע בדיכוי כל פרץ של אלימות או התנהגות עבריינית. בין היתר, זוהי עמדת מפקד נקודת המשטרה בשכונה, ולדבריו הוא כבר חוזר על רעיונות אלו מזה שנים

 

מחקרים סוציולוגיים מצביעים על שתי תופעות קוטביות בכניסת יזמות חדשה לשכונות מצוקה, האחת מחזקת את ההנחות דלעיל והשנייה מדברת על ניכור והתרחקות. תפקיד המנהיגות המקומית וההידברות עם התושבים תהה להשיג שיתוף פעולה מיטבי

תעדוף

 

העיר העתיקה בלוד משוועת להתערבות והתוכנית בכללותה נראית כבעלת פוטנציאל אמיתי להפוך את מרכז לוד העתיקה לאטרקציה תיירותית תוך שילוב דתי, חילוני, יהודי-נוצרי ומוסלמי, עתיק וחדש, מעשי ידי אדם ותוצרי תרבות. זהו מסוג האתרים המנצחים בחו"ל, ורק הקמה מתוכננת עם מחויבות גבוהה להצלחה של כל הנוגעים בדבר, תביא את המיזם לנקודת סיום מיוחלת

 

ברור כי על מנת להגיע לקו הסיום יש לעבור נקודות ציון, ולסדר את הדברים לפי סדרי עדיפויות

 

על מנת לקבוע את הסדר הפעלנו מבחנים הגיוניים, מבחן זמינות התקציב, מבחן זמינות המנהיגות, מבחן ההשפעה בשטח ומבחן התרומה למטרה הסופית. נושא הזמינות התקציבית לקח בחשבון אם קיימים גורמים חיצוניים שכבר הביעו נכונות לתקצב את הפרויקט או את חלק. כך לדוגמא, מוזיאון הפסיפס שעבורו התקבלה תרומה מלאה מקרן לאון לוי וגב' וייט – וכן פרויקט החייאת השוק (בשלב זה - חלוקת השטח מחדש, והעמדת מבנים ניידים בקונטיינרים כבתי קפה/מסעדה ושיפור תאורת לילה בסביבה) – קיבלו ציון מכסימלי. שיקום ושימור חאן חילו, למרות שטרם תוקצב, לאור ההשקעה שכבר בוצעה בשימורו ושיקומו קיבל ציון גבוה, ויהיה צורך דחוף לגייס סכום נוסף להשלמת הבינוי והקירוי, והכשרתו להפעלה כשוק פעיל. נושא הקמת המינהלת הקהילתית וגיוס מנהל רובע גם הוא כבר עבר תהליך אישור על תקציב עירוני – וכך עובר הוא לשלב ביצועי מוקדם. השלכות הפעלת מינהלת הרובע יקרינו מיידית על כל ייתר העשייה במקום. ואחרון חביב – המרת מתנ"ס שיקגו לתפקידו החדש / נוסף – מרכז המבקרים של העיר העתיקה – מכיוון שאין המדובר בהשקעה אדירה במבנה, אלא שימוש משני במבנה קיים – טיפס אף הוא לראש הרשימה

 

לסיכום – בראש רשימת הקדימויות – הקמת מינהלת הרובע, פרוגראמת עומק והפעלת מרכז המבקרים (כולל הפקת חומר כתוב ואתרים אלקטרוניים איכותיים), קידום נושא התשתיות ושיפור אזור השוק תוך הכנת תב"ע נקודתית שתאפשר בעתיד קירוי ובינוי, אישור הקמת מוזיאון הפסיפס ללא חניה כך שיקשר לעיר העתיקה ממקומו המרוחק ושיקום מבנה עתיק ראשון לטובת העיר העתיקה

 

סיום שלב זה יאפשר פתיחת מוזיאון הפסיפס על רקע אזור מתחדש. עדיין לא ניתן יהיה לראות בכך אטרקציה תיירותית, ואם יוקם שוק תיירותי הוא יסבול מחוסר משתמשים ויקרוס כלכלית. אך פתיחת מוזיאון הפסיפס, המהווה אטרקציה בזכות עצמו, ויעסיק בוודאי מנהל שיווק מטעמו – דיי בה בהצדקת המשך הפיתוח לטובת שוק מתרחב

 

שלב שני יכלול את מרכז מורשת התנאים ושימור בית הקשתות במקביל לפיתוחו של הגן הארכיאולוגי. מרכז מורשת התנאים נראה כפרויקט מרכזי - מושך קהל ושהצוות העושה לקידומו יכול להשיג לו את המימון הנדרש בקלות יחסית. נושא שיקום בית הקשתות מורכב יותר כי כאן מדובר בפינוי פולשים, חיזוקים קונסטרוקטיביים, הבאת תשתיות ופינוי פסולת רבה. כמוכן, על פי המוצע כאן, יהיה צורך בתב"ע נקודתית שתאפשר הקמת מטבחים במבנים צמודים ומוטמנים חלקית. לפרויקט זה טרם אותר מימון וכך גם לנושא הגן הארכיאולוגי והאמפי שבמרכזו. שלושת הפרויקטים בשלב השני מייצגים את המאסה הקריטית הנדרשת לצורך הכרזת העיר העתיקה כאטרקציה וזהו גם השלב בו ניתן יהיה לפנות לרשות שדות התעופה בהצעה לשיתוף פעולה והקמת מרכז טרום טיסה. בנייר לעיל הוערכו עלויות שלב ב' לנושא בית הקשתות בכ- 11 מליון שח, והערכה לגן הארכיאולוגי כולל האמפי בכ 5 מליון שח. לאלו יש להוסיף משלב א' את עלויות גמר הטיפול בחאן בכ- 14 מליון ומרכז המבקרים כולל פרוגראמה מפורטת בכ-3 מליון נוספים. סך האמצעים שיהיה על העירייה לגייס בשלב הראשוני (לא כולל תשתיות ופיתוח ולא כולל ההוצאה שכבר אושרה על מינהלת רובע כ 33 מיליון שח' וזוהי רק ההתחלה

 

בשלב השלמת הפיתוח הפיזי של שלבים א+ב, יש להתארגן לפתיחתה הרשמית של העיר העתיקה כאטרקציה תיירותית: הכנת התושבים לשינוי העומד להתחולל והשגת מעורבות ושיתוף. הכנת השירותים העירוניים והממלכתיים לפתיחת הרובע – הגברת פיקוח ושיטור, הגברת ניקיון ותחזוקה. איוש המבנים על ידי השגת סוחרים לאיוש השוק והחאן (מיון, תיעדוף, חתימת חוזים), השגת מסעדנים להקמת המסעדות ובתי הקפה (כנ"ל), הכשרת כל השחקנים המשתתפים בסדנאות לניהול אתרי תיירות ושימוש בכל הנ"ל כצוות ראשוני לשיווק.

ההכרזה על פתיחת האטרקציה התיירותית צריכה להיות משולבת בפעילות שיווקית שתעשה הרבה יותר משיווק – למעשה היא צפויה לייצר לעיר לוד תדמית חדשה. הצלחת החדרת המוצר הראשונית חייבת להיות מלווה בהמשך תנופת הפיתוח ומעבר לשלב ג – שלב ההרחבה, הוספת השירותים והעמקת הקשר בין התיירנים לעיר לוד

 

בשלב השלישי ישוקם בית הבד, חצרות השיכונים הסובבים את העיר העתיקה והמסבנה. בשלב זה יבחן ההיגיון הכלכלי בהרחבת השטחים המסחריים לבניין נוסף שיכול להיבנות מאחרי הסביל או לצד בית הבד. בשלב זה יהיה צורך לוודא שטחי חניה מספקים ואבטחתם

 

ברור כי מבחן התאימות למטרה הסופית הינו אחיד, וכול הנזכר ברשימת הפרויקטים הינו חיוני. רעיונות נוספים שיבקשו להיכלל בעיר העתיקה התיירותית יהיו חייבים לעבור מבחן זה

 

מבחינת מבחן המנהיגות – בעיר כוחות נהדרים בעלי הבנה ויכולת להניע תהליכים. מנהלת המתנ"ס השכונתי מרשימה ונראית כאדם שמסוגל להניע תהליכים בקהילה. צוות הגרעין התורני מסורים לעיר ומרגישים שליחות עמוקה בקידום התחום התיירותי. נבחרי הציבור הממונים על תחומי התיירות והעיר העתיקה משדרים נכונות להירתם לתהליך ולעשות לקידומו אצל אחרים – גרעין זה, המשמש לי כועדת ההיגוי למסמך זה מקרין נכונות להניע את התהליך ויכולת מקבילה

 

יהיה צורך לשבת בזהירות רבה עם ראשי המוסדות הדתיים באזור ולבחון את נכונותם להשתתף ולפתוח דלתותיהם לתיירות. יהיה צורך לעודד הקמת ועד סוחרים לאלו הנמצאים ברחובות הצפויים להיכלל בתוכנית השימור/שיקום, ויהיה צורך לתת למתנ"ס להוביל תהליך קהילתי להתארגנות לקראת פיתוח תיירותי. ברור כי במקביל יהיה צורך להשקיע רבות בניקיון סביבתי יסודי, תיקון, שימור והרחבת תשתיות (הטמנת חשמל, ניקוז נגר עילי בכל העיר עם תיעול מתאים, הסדרת תנועה וחניות, שיפור נושא כבישים ובמיוחד מדרכות) ומעל הכול, כפי שהוזכר פעמים רבות אכיפת החוק וחוקי הבניה

 

שיווק מקבץ תיירותי חדש לענף התיירות

 

מרובע האטרקציות המוצע בלוד, כייצור חדש, הינו ייחודי בישראל – וככזה, תידרש לו שיטת שיווק יעילה וממוקדת מטרה. חשוב לציין פעם נוספת כי בטרם יעמוד מרבית הפרויקט על רגליו, מומלץ שלא לאיישו ובוודאי שלא להתחיל בשיווק למארגני תיירות. רק כשהפרויקט הפיזי יהיה מוכן והאכלוס יתקדם – רק אז יש להביא למקום מחליטנים מתחומי התיירות השונים ולהתחיל בשיווק

 

השיווק יכלול התארגנות מטה והפקת חומר שיווקי, גיוס והכשרת כוח אדם ובליץ שיווקי בשטח בהשתתפות כל העושים בפרויקט

 

הכנה אלקטרונית לשיווק – הקמת אתר אינטרנט מודרני ומתוחזק היטב ובמקביל לו אתרי משנה ברשתות החברתיות. רישום העיר העתיקה כאטרקציה במנועי חיפוש תיירותיים כטריפ אדבייזר Trip Adviser , הוטלס דוט קום Hotels.com   וכולי. ואפילו השקעה מוגבלת במנוע חיפוש בתשלום גוגל אד-וורד לקידומו של האתר ולבחינת התעניינות

 

במקביל לחומר שיווקי אלקטרוני יש להכין חומר מודפס: לוגו מעוצב לפרויקט שיופיע באתר ועל כל החומר המודפס. ברושור של העיר העתיקה ומה יש לה להציע למבקרים עם טלפון מרכז המבקרים לבירור פרטים נוספים. מפת העיר העתיקה כולל חניונים ודרכי גישה בה מצוינים כל האלמנטים העשויים למשוך תיירות. כרטיסי ביקור של מנהל/ת השיווק וכדומה. כן יש להכין תיק לסוכני הנסיעות בו יהיו גם ברושורים מפורטים של כל שחקן בעיר העתיקה, הכנסייה והמסגד, מוזיאון התנאים והפסיפס, החאן ובית הקשתות, המסעדות והשוק, כשכולם בפורמט דומה ובכל אחד שמו והטלפון של אחראי הקשר לסוכנים (מנהל או מנהל מכירות). במקביל, תיק נוסף לעיתונאים הכולל גם מאמרים מהעבר ורקע היסטורי של פיתוח העיר העתיקה, רשימת טלפונים של אנשים שיתכן ויתעניינו באפשרות לראיין אותם ודיסק עם תמונות יח"ץ מקצועיות לפרסום

 

הכנת צוות לבליץ שיווקי – כל העוסקים ברובע העיר העתיקה, מעובדי התחזוקה דרך הסוחרים בשוק ואנשי המינהלת והשיווק - אמורים לקחת חלק בהכשרה השיווקית ולהשתתף בפריצה לשוק. מעורבותם של כלל העובדים אמורה ליצור את אווירת ה"ביחד" ואת האחריות ההדדית להצלחת המיזם. לטכס הפתיחה הרשמי לו יוזמנו כל אצולת המדינה, שושבינה הפוליטיים והכלכליים של העיר, התורמים למיניהם, הסוחרים והתושבים – יוזמנו מארגני תיירות פנים ותיירות נכנסת ועיתונאים לסיקור התוצר התיירותי החדש בישראל. הבאת מארגני התיירות תהה תוצר סופי של בליץ שיווקי בו יגיעו למשרדיהם של מקבלי ההחלטות עובדי העיר העתיקה עם הזמנה בכתב (על מגש של כסף??). יחד עם ההזמנה יימסר חומר שיווקי מודפס, כרטיסי ביקור של מנהלי הפרויקט ומשהו טעים לתזכר את מיוחדותה של לוד

 

מיום הפתיחה הרשמית יש להקפיד על שמירה רציפה של קשר עם הסוכנים, דיוור תקופתי למורי דרך, השתתפות בתערוכות תיירות בארץ ובעולם (כחלק מהביתן הישראלי בשיתוף משרד התיירות), יהיה לשמור על אתר חי ותוסס באינטרנט בו יחשפו כל הזמן אירועים נוספים בתחומי העיר העתיקה. אתר המתעדכן תדירות מקבל דירוג גבוהה במנועיי החיפוש וקופץ לעיניהם של מחפשי אטרקציות בעדיפות גבוהה יותר

 

קבוצות היעד לשיווק תיירותי

 

בהעדר מלונות, ולאור חוסר הכדאיות הכלכלית בהקמת מלון בטווח הנראה לעיין, ההתמקדות כאן תהיה בטיולי יום או בביקור במהלך טיול שילון מחוץ ללוד. בתחום תיירות הפנים הקבוצתית קיימים מספר שחקנים ראשיים והם החברות העובדות עם בתי הספר על הטיולים השנתיים, עם ועדי העובדים על טיולי יום ועם תיירות אתנית (רוסים, ערבים, קשישים וכו') דרך מערך המתנ"סים /בתי אבות / מרכזי דת וכו'. להבדיל מתיירות היחידים, ללוד יש יתרון בשל המיקום, מקום נכון לעצירה לביקור וארוחת צהריים, "על הדרך" ליעד בצפון או בדרום. עצירה בלוד תגרום להוספת "משהו חדש" לתוכנית, שסביר להניח שמשתתפי הטיול לא מכירים, יעד ללא דמי כניסה גבוהים, תלוי בעלות הכניסה למוזיאון הפסיפס ולמרכז למורשת התנאים, אבל עדיין סביר להניח שלא יתקרב לעלויות במקומות אחרים. מגוון מסעדות (בתכנון) במחירים מגוונים ונושאים הקשורים לזיקה ומורשת הפונים לקהל הדתי לאומי המהווה נתח משמעותי ממטיילי הארץ

 

לוד מתאימה בשיווק לבודדים לתיירות משפחות, מקום בו ניתן להשיג הפעלה לילדים ללא השתתפות ההורים כגון החפירה העצמית באתר הארכיאולוגי או האירוח במאהל הבדואי. הביקור במרכז מורשת התנאים פונה אף הוא למטיילים בכל חתכי הגילאים וכך גם פריסת המסעדות. אתרים לנופשי יום למשפחות, במרכז הארץ, מבוקשים כל הזמן. אם בעתיד נצפה הצלחה, יש מקום לשקול הוספת פרק אתגרי או פעילויות נוספות מוטות משפחות להגדלת המשיכה לקבוצות אלו  במיוחד סופי שבוע וחגים

 

מתנ"סים מרבים לשווק טיולים, במיוחד לקבוצות הגיל השלישי. קבוצות אלו מתאימות לביקור בלוד, לאור סמיכות האתרים האחד לשני, המגוון הרחב של סוגי הבילוי המוצעים, ניתן לבצע עצמאית או כקבוצה, וברמות מאמץ שונות. מגוון מקומות ההזנה המתאימות לתקציבים שונים כשר/לא כשר והיכולת לנוח כשאחרים מטיילים – כל אלו מקלים על שיבוץ טיולים לעיר לוד

 

טיולי אופניים בשפלה מאד פופולאריים בשנים האחרונות, במיוחד בימי שישי ושבת. בכבישים 44/40/3/7 החולפים בסביבות לוד. העמדת חניון מסודר ומאובטח לטובת הרוכבים, ומקום בו ייתר המשפחה יכולה לבלות כשחלקה רק רוכב, יכולה למשוך תיירות בוקר לסופי שבוע וליצור תעסוקה לחנות אופניים ולבתי קפה במקום

 

שיווק משותף עם רשות שדות התעופה לנוסעים במעבר (דגם סינגפור) יכול לסייע בשיווק אל על כחברה המקשרת בין מזרח ומערב. ראה בהמשך על נתב"ג ושת"פ

 

חובבי סיבה למסיבה – הישראלי הפותח עיתוני סופ"ש ומחפש אירועים – שיווק פסטיבלים קטנים סביב כל סיבה לאירוע, החל מחגים, כולל חגי נצרות ואסלם, דרך אירועים חקלאיים – קציר, אסיף, המסיק וכבישת הזיתים וכו' ופסטיבלים גדולים שיסיעו במיתוג העיר לטווח ארוך.  פסטיבלים כאלו זוכים לפרסומות חינם במדורי הטיולים של סופי השבוע/חגים, זולים בהפקה ומושכי קהל. יתרון המיקום המרכזי, הסמיכות למרכז הארץ, יכול לשמש כג'וקר המנצח בעבודת המיתוג שתיווצר. 

 

 

 

פרויקטים עתידיים ונוספים

 

עד כה הוצג למעשה הקיים בלוד, מתיחת פנים וריכוז מאמץ תיירותי לתחומי העיר העתיקה. בהמשך כאן נציג רעיונות תיירותיים נוספים שעלו במהלך כתיבת מסמך זה. רעיונות אלו מרחיבים את תחומי העיר העתיקה עד למעגל השני, כמוגדר לעיל, מטרתם להגדיל את חוויית המשתמש, לאפשר קליטת קהל רב יותר, ומגוון יותר לעיר העתיקה, ליצור תחרות בין ספקים על מנת להוריד מחירים ולהרחיב את המעגל הכלכלי

 

נוסעים במעבר בנתב"ג

 

שיתוף פעולה עם אל על ליצירת חבילת "נוסעים במעבר" – החופש השביעי בהסכמים הבינלאומיים לתעופה אזרחית מאפשר לחברות תעופה להוביל נוסעים אל מעבר ליעד הטיסה האחרון, תוך שימוש בנמל הבית כנקודת מעבר. אל על טסה לארה"ב/קנדה מחד ולמזרח הרחוק – בייג'ין, הונג קונג, בנגקוק ומומביי, הטיסות מהמזרח נוחתות בבקרים וממשיכות לצפון אמריקה בלילות. מתן יום טיול, לפי מודל סינגפור, נותן מנוחה נעימה וחוויה כחלק מטיסה במחיר אטרקטיבי. ההצעה להעמיד הסעות חינם נתב"ג וחזרה למתחם התיירות בעיר העתיקה, כרטיסי כניסה למרכז המבקרים והמוזיאונים+ קופון לארוחת צהריים ומקום לשמירת חפצים. בסינגפור, כלכלת המדינה הועמדה על בניית נמל תעופה לטיסות במעבר. כל המגיע למדינה יכול לקבל אחד מששה מסלולי סיור על חשבון חברת התעופה, בהמשך מקבל הנוסע כניסה לטרקלין הנוסעים במעבר, שם הוא יכול להתרענן לפני העלייה לטיסת הלילה. העסקה שניתן להציע לאל על – מחיר מוזל לחבילת כרטיסים לכל האטרקציות + ארוחת צהריים בתמורה לכך שאל על תעמיד קו הסעות כל 30-60 דקות הלוך ושוב על הקו נתב"ג/לוד עתיקה. לקו זה יוכלו להצטרף גם נוסעים שהגיעו מוקדם והמלון טרם מוכן או נוסעים שהגיעו ללוד בהמתנה לטיסה מאוחרת וכעת רוצים להגיע לשדה

 

במרכז המבקרים, אם ניתן, יועמד לרשות הנוסעים במעבר חדר עם ארוניות ננעלות (בתשלום) כשמירת חפצים. לחליפין, ניתן להפעיל מערך שמירת חפצים מאויש עם בדיקה ביטחונית, בשילוב עם מרכז הקדם טיסה המוצע בהמשך. החדר יופעל ע"י זכיין כנגד דמי השימוש, כך שלפרויקט הנושא יהיה ללא עלויות והרווח בדרך של מבקרים ותנועת קהל במוזיאונים/מסעדות. רווח נוסף יהיה עצם קיומו של קו היסעים הקושר את נתב"ג לעיר העתיקה בלוד. קיומו יאפשר את ההצעה למגיעים בשעות חריגות ולעוזבים מאוחר – לבלות, כיחידים, בעתיקות לוד את הזמן האבוד הזה

 

מגיעים מוקדם ו/או עוזבים מאוחר

 

בהמשך לנאמר בסיפא של הפרק הקודם, המרכז התיירותי בלוד, לו ייכרך בנתב"ג בדרך של מערך היסעים קבוע, יכול לשרת את אוכלוסיית התיירים הבודדים (FIT ) בהיעדר מלון למגיעים מוקדם או לאלו שנאלצו לעזוב את חדר המלון בצהריים למרות שיש להם טיסת לילה. הגעה לשדה ברכבת והמשך לאחר צהריים חווייתי בלוד, או לחליפין נחיתה ומעבר למרכז התיירותי בלוד חזרה אחה"צ לשדה והמשך למלון ברכבת – חצי יום חווייתי עם שמירת חפצים מאובטחת. ניתן לשלב עם חברות השכרת הרכב להעמדת נקודת Drop-off במקום וגם הן מסוגלות לתת מערך היסעים חינמי תמורת מגרש חניה לדוגמא. לנוסעים המגיעים מהשדה ניתן לשווק חבילה מיוחדת במחיר "מציאה" שכוללת את כל המוזיאונים, ארוחה או שובר טעימות וביקור במרכזי הקניות של המתחם במחיר של ארוחה וחצי, לדוגמא

 

מרכז קדם טיסה

 

על מנת להשלים את מעגל הרעיון של כריכת העיר העתיקה בלוד למערך נתב"ג הייתי מציע לקדם עם רשות שדות התעופה פתיחת מרכז קדם טיסה בלוד, כדוגמת המרכז שבוטל במסוף ארלוזורוב או זה בסנטר1 בירושלים. מרכז קדם טיסה מאפשר השארת מזוודות עד יממה לפני מועד הטיסה ומעבר בידוק מלא כולל כרטיס עליה למטוס. דבר זה מאפשר מערך היסעים שיביא נוסעים לשדה שעה להמראה

 

מוזיאון מלאכות אקטיבי/בית הבד של חסונה

 

הרעיון מקודם ע"י תמר פלני שכבר נפגשה עם גורמים בעירייה בנושא. הדגם המוצע על ידיה מדבר על מוזיאון פעיל ללימוד מלאכות עתיקות, בורסקאות, נפחות, נגרות וכדומה (באוסף הפרטי של משפחתה כליש של כמאה בעלי מלאכה). הציפייה שלה להקצאת שטח של כ-20 דונם ובידם מתווה מלא להעמדת המוזיאון

 

מבחינת התאמה לעיר לוד, ובהנחה כי בית הבד של חסונה בקצה המזרחי יופעל במתווה מוזיאוני של מלאכות העיר העתיקה – מסבנה, בית בד, מרכז ייצור טחינה ושמן סומסומין וכדומה (כל הציוד לכך נמצא במקום אך לא תופעל כשבעים שנה) – נכון להקים בצמידות אליו יחידה קטנה המדגימה מלאכות נוספות, אך לא הייתי ממליץ על 20 דונם. המטרה במוזיאון לשחזור מלאכות העבר הינו היכולת לקשור לעיר טעמים של פעם, פסטיבלים נושאיים, ויצירת מקומות תעסוקה לאוכלוסייה המקומית. לאור העדיפויות הנזכרות, מוזיאון קטן עם מסעדה מיוחדת וחנות מזכרות צמודה יועילו למקום יותר ממוזיאון אקטיבי המנותק מההיסטוריה של המקום

 

בית הבד נמצא ברמת שימור טובה, והפעלתו תדרוש השקעה יחסית נמוכה – משתיות, ניקיון, הפרדת קהל ממיכון ובניית הסיפור. הבעיות הקיימות סביב הנושא נוגעות לנושא בעלויות הקרקע, צמידות בית של "שומר" על הרכוש במעמד של פולש, הרים של זבל שנאסף סביב המבנה בעשרות שנים של הזנחה, העברת תשתיות נדרשות והפרדה מהשיכונים הצמודים

 

שימור בית הבד, יחייב גם ניקיון ושימור של קבר השיח הנמצא בינו לבין יתר אתרי העיר העתיקה כגון בית הקשתות ומשולש הדתות. הדבר ימשוך את הגן הארכיאולוגי אל מעבר לרחוב עליה ב' ויאפשר הוספת אטרקציות ואזורי חניה ובילוי

 

מרכז אירוח ערבי

 

ממספר כיוונים שונים קיבלתי השראה לקידום נושא האירוח הערבי במספר דרכים שונות. ברור כי העצמת האוכלוסייה הערבית במקום חייבת להיות אחת ממטרות היסוד של הפרוגראמה, וככזו, עליה לקדם את התרבות הערבית במקום. רעיון ראשון שהוצע כבר קודם בשיתוף עם הגן הארכיאולוגי, הינו אוהל אירוח בסגנון בדואי. בעבר הקמתי בגן הלאומי מצדה אוהלים כאלה עם מטבח קצה מוחבא מאחור שאפשר הגשת ארוחות לקבוצות בסגנון "חאפלה" או אירוח שוטף לבודדים עם תה/קפה ופיתות על סאג'. האירוח יכול לכלול פעילויות מתוכננות ולפי לוח אירועים קבוע עם נגני עוד מהקהילה, קבוצות נוער בריקודים עממיים, תצוגות אופנה של שמלות ערביות רקומות וכדומה. ניתן לפזר באוהל מזרנים לישיבה נמוכה ושולחנות שש-בש, להשכיר נרגילות או כל רעיון אחר שיופעל בזהירות למניעת משיכת מטרידים וונדליזם

 

במקביל, ניתן לשקול רעיון אירוח שונה תוך שיתוף עמותת נע"ם – נשים מבשלות, ומלמדות לבשל בסגנון ערבי. ערבי אירוח משולבי תרבות מוצעים על ידי העמותה וניתן להרחיבן, בהשקעה פשוטה למכירת מזון מוכן לשבתות או לצריכה במקום ולשעורי בישול במטבח מקצועי. השטח שמעל למשרדי העמותה נראה כנטוש (מרכז מסחרי רמת אשכול מול מתנ"ס שיקגו) ובהשקעה שלא תגיע אפילו ל200,000$ ניתן לשפץ את המקום ולהופכו למטבח לימודי תקני. מטבח קייטרינג מאושר (לפי תנאי משרד הבריאות). בסיוע הגרעין התורני ניתן להסדיר נושא פיקוח הכשרות וכך יכול להיווצר מיזם קהילתי של בני השכונה שימכור מזון משובח ויעשה לקידום מיתוגה של השכונה ותדמיתה, כלפי פנים וכלפי חוץ

 

דרך נוספת להצגת האירוח הערבי יכולה להיות קשורה למתחם המסעדות המוצע בבית הקשתות המשופץ. אחת מהמסעדות נכון אם תציע תפריט ערבי (עדיף כשר) פלסטיני מיוחד הכולל סינייה, מגלובה, מטפונה, ממולאים (מחשי), ומגוון סלטים מיוחדים (מזה) כפתיח עונתי. גם כאן ההפעלה

יכולה להיות משולבת בעמותות העושות לקידום מעמד האישה הערבייה בשכונה והעצמת נשים

תחנת רכבת לעיר העתיקה

 

בצומת גינתון עוברת הרכבת בקו תל-אביב-נתב"ג-מודיעין (ובעתיד הקו המהיר לירושלים). זהו קו רכבת מוגבה במקטע דרך זו, אך ניתן להרחיב את המילוי ולהוסיף לצידו תחנה עם גשר קטן ישר אל מקום מוזיאון הפסיפס המתוכנן - מקום נוכחי

 

העמדת תחנת רכבת, אפילו בתדירויות קשות, יכולה להוות קישור נוסף לנתב"ג וניתן לסכם עם הנהלת הרכבת על מחיר מיוחד לקטע זה או סבסוד מלא ע"י מינהלת העיר העתיקה

 

תחנת רכבת שתקרא עתיקות לוד או מתחם תיירות לוד העתיקה יכולה לעשות רבות למיתוג חיובי של העיר העתיקה, לשרת את האוכלוסייה המקומית ולסייע בקידום תיירות ישראלים בודדים ללא רכב

 

גם כאן, העלויות אינן מופרכות, שכן הרכבת עוברת במקום והתשתית הקיימת הינה צמד מסילות, המאפשרות קיום תחנה. העלות העיקרית הינה גישור צומת גינתון להולכי רגל, דבר שצריך להיעשות מטעמי בטיחות, בכל מקרה, במיוחד אם ימוקם ליד הצומת מוזיאון חדש שמהווה מוקד משיכה לקהל רב. כבר כיום יש בצומת זו תחנות אוטובוסים בשלוש פינות הצומת דבר המחייב חציית הצומת ע"י הולכי רגל רבים

 

פתרונות לגישור פנים שכונתי

 

היה וההצעה להעתיק את מוזיאון הפסיפס לא תתקבל, ויהיה צורך למשוך קהל מהמוזיאון לעיר העתיקה, יש לוודא כי באישור המוזיאון יכללו הסעיפים הבאים

 

איסור חניית רכבים ליד המוזיאון – בניית לופ להורדת נוסעים ויקום החניות באזור מתנ"ס שיקגו

 

בניית אטרקציה (גן ארכיאולוגי? ) בגן המכונה גן מיכאל ברח' סטרומה כולל סככת הסברים ואולי מיקום לאוהל הבדואי

 

השקעה מיוחדת במרכז המבקרים שיצדיק, אולי, תחילת ביקור במרכז המבקרים – משם הליכה לפסיפס, וחזרה דרך גן מיכאל לעיר העתיקה להמשך סיור וחזרה לרכבים

 

לחליפין – כרטיס הכניסה למוזיאון הפסיפס יכלול שובר חינם לכניסה למרכז המבקרים ושובר הנחה 30% במסעדה ב.... – למשיכת מטיילים בודדים

 

לחליפי חליפין – הפעלת מערך היסעים של העיר העתיקה שיסתובב בין 4 נקודות פריקה והעמסה (לדוגמא מתחם האוכל המהיר בכיכר הפלמ"ח, המסבנה, בית מורשת התנאים בין בית הקשתות לכנסייה ובמוזיאון הפסיפס), הסעה ברכבת פתוחה סטייל דיסני במהירות נמוכה עם הדרכה מוקלטת  הינה אטרקציה בפני עצמה ומכשיר להעברת סיפור תפקידה של הרכבת בהתפתחות לוד החד

 

כל הפתרונות הנזכרים בעמוד זה, תחנת רכבת, גשר הולכי רגל בגינתון, פיתוח גן מיכאל, רכבת פנים שכונתית נדרשים לפרויקט בין כמקשה אחת ובין כשירותים בדידים, במיוחד אם מוזיאון הפסיפס לא ינדוד למרכז העיר העתידי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פתרון בעיות הנדסיות

 

העיר העתיקה בלוד סובלת מתשתית ירודה שתצטרך לעבור שדרוג משמעותי לקראת הפיכת האזור לאטרקציה מושכת קהל. מבחינת בטיחות, המדובר במערכת כבישים מיושנת, צרה ומפותלת, המקשה על גישה באוטובוסים ונטולת פתרונות חניה. בימי השוק בעיית החניה קשה מאד, ביתר ימות השבוע משטח השוק יכול לשמש כחניון. אם המקום ימשוך קהל, ניתן לראות באזור התחנה המרכזית (המיועדת להעתקה מהמקום) פתרון חניה לאוטובוסים אך לרכבים פרטיים יהיה צורך בחניון משמעותי נוסף. אם הצעתנו למניעת חניה באזור צומת גינתון תתקבל, ראה לעיל, הרי שיש לבחון חלופות מדרום למרכז – צומת חשמונאים /שד' צהל או ממערב לכיכר הפלמ"ח בין מורדי הגטאות לכצנלסון, בכפוף לבחינת בעלויות קרקע וחלופות נוספות

 

לנושא צירי גישה, מומלץ ליצור מסלול חד סטרי לעיר העתיקה בציר כמסומן במפה משמאל. מסלול זה מיועד לאוטובוסים ומסומנים בו חניונים אפשריים ומסלול הסעה פנים מתחמי

 

הרחקת החניות תחייב מבט מעמיק לרעיון הרכבת התוך-מתחמית להנגשת האטרקציות השונות

 

בעיה פיזית שנייה הינה בעיית ניקוז נגר עילי. בכל העיר העתיקה אין מערכת ניקוז, ונגר עילי זורם לואדיות בהתחשב בשיפועים טבעיים. כיום, אין בעיות משמעותיות של הצטברות שלוליות והנושא נבחן אחרי גשם מספר פעמים. מעט השלוליות נספגות לאדמה החולית בתוך זמן סביר. מאידך, חפירות ארכיאולוגיות בגן הארכיאולוגי המוצע ישנו את המצב ויחייבו מערכת ניקוז לאורך ציר רח' סטרומה אל האיילון. הדבר יאפשר ניקוי העיר העתיקה מעודפי פסולת אדירים הנמצאים בה, וביצוע חפירות ארכיאולוגיות

 

בעיה שלישית מתייחסת בעיקר לתחום האסתטי, הטמנת קווי מתח להולכה והזנה תת קרקעיים, כמקובל באזורי אתרי מורשת. בתחומי העיר העתיקה הבעיה הינה קווי חשמל, עמודי טרנספורמטורים וצלחות לוויין כמו גם בעיות גינון וניקיון בבתים המשותפים, היעדר מסתורי אשפה ובעיות חיפוי בנינים ותוספות בנייה. חלק מהבעיות הינן בתחום חזקת הפרט, חלקן רכוש הכלל וחלקן רכוש ציבורי. בשיתוף עם עמידר ניתן לפעול ברמת הרכוש הפרטי והמשותף וברמה העירונית בתחומי הרכוש הציבורי

 

 

ניווט והדרכה אלקטרונית

Way Finding

 

על מנת להאדיר את חוויית המשתמש בביקור בלוד, למשוך מטיילים בודדים וליצור באז ברשת מוצע להפעיל בעיר מערכת ניווט  שתפעל על רשת WiFi  חינמית ישירות למכשירי הטלפון החכמים של המבקרים. הפעלת רשת WiFi  חינמית מקובלת כיום בכל אזור תיירותי בעולם. רשת כזו מאפשרת לתיירים (מקומיים או מחו"ל) להפעיל רשת תקשורתית ללא עלויות, לקבל ולשדר הודעות ברשת החברתית ולקבל סיוע ניווט GPS ממערכות שונות. בתוכנה פשוטה הניתנת להורדה במרכז המבקרים המוצע, תחנה מס' 1 בעיר, ניתן יהיה להוריד מפה עם האתרים בעיר ולבחור את המסלול הרצוי (ראה בהמשך פירוט למסלול טעימות קולינרי) ואתרים לביקור. המערכת תציע מסלול ותוביל את התייר בשפתו, למקום הרצוי. בהגיעו ליעד יקבל הדרכה בקול ובתמונות שישודרו לנייד שלו

 

במקביל לניווט בתוך העיר העתיקה תוך שימוש במכשיר הנייד, יפוזרו בנקודות העניין הראשיות שלטי ברקוד QR שיקשרו את המבקרים למרכזי הצבעה של רשתות המדרגות אתריי תיירות, לדוגמא Trip Advisor, שם יוכלו לציין את רמת שביעות רצונם מהמקום. דירוג גבוה ברשתות "חוכמת ההמונים" משדרגים את רמת ההמלצות לביקור באתר מסוים – ומשפיעות מאד על ההחלטות של תיירות הבודדים ( FIT ) כיום. זהו שילוב של משחק תפקידים מודרני עם טכניקת שיווק

 

למי שאינו רוצה בהדרכה דרך מערכת הWay Finding ניתן לתת הדרכות נקודתיות בסיוע סימני הברקוד במגבלת כמות הטכסט הנכנסת שם. ברור כי בנוסף, עדיין יהיה צורך בשילוט הכוונה, במיוחד בנושא הפניה לשירותים ולחניות.  גם מסלולי הנסיעה לאוטובוסים תיירותיים כמוצע בפרק הקודם חייבים בשילוט

 

תיירות קולינרית   

 

התחום של התיירות הקולינרית הינו הנגזרת החמה ביותר בתיירות כיום ומייצגת כ 8.5% מתנועת התיירות העולמית חוצת הגבולות. בהתחשב בעובדה כי היקף התיירות העולמית חצה השנה את רף 1.1 טריליון תיירים, הרי שמדובר בכמעט 100 מליון תיירים וחשוב להעמיד את לוד על מפת תיירות זו מבעוד יום, אם עושים לה תוכנית מתאר מעודכנת. יופייה של לוד למבקר הקולינרי הינו רב התרבותיות שלה, הקהילה הערבית בסביבת העיר העתיקה, מיקומה בלב אזור שמן הזית העתיק ובלב אחד העמקים הפוריים בארץ לאספקה טרייה. אם יוקמו במתחם המוצע מסעדות שיתמקדו בבישול הפלסטינאי המקורי, לקט עונתיות וטכניקות בישול עתיקות – סביר שיהיה לכך התעניינות שתגדיל את נפח הביקורים בעיר. כך גם לגבי אוהל אירוח בסגנון ערבי או מפעל מקומי לשחזור הייצור ההיסטורי של טחינה בבית הבד של חסונה

 

מה שניתן לעשות מיידית ללא המתנה לגמר הפיתוח של המסעדות בעיר העתיקה הוא כרטיס טעימות. כרטיס כזה כבר פועל בארץ במספר מקומות, וחברה ישראלית עושה כיום להטמעתו בשווקים נוספים בעולם. הכרטיס מאפשר לאכול ארוחה של טעימות בכמה מקומות שונים על מנת לאסוף את החוויה הכוללת של המקום. בסביבות העיר העתיקה בלוד ישנן מסעדות המתמחות בחומוס, מאפיות בניהן כאלו המציעות ממתקים מיוחדים - בקלאוות, כנאפה וכו', דוכני פלאפל ושאוורמה ועוד. בכרטיס יוכלו לבחור בתפריט הטועם מכל אלו ואחרים כשמכירתו תהיה במרכז המבקרים או במרכז התיירות הקולינרית שיציע גם טיולי שוק, ביקורים אצל יצרנים מקומיים או שיעורי שף

 

עמותת נע"ם מציעה אירוח ערבי כולל אירוח קולינרי כאירוע בהזמנה. פיתוח ההיבט הקולינרי של העיר העתיקה יאפשר הרחבת הפרויקט שלהן למסעדה ערבית בניהול הנשים המקומיות או לחנות Take Away של אוכל מוכן לשבת. או שילוב בין שני הרעיונות לעיל. כפי שהוזכר בנושא כבר בעבר, יש לבחון דרך להסדרת כשרות למטבח העמותה דבר שיאפשר הרחבת השיווק

 

כפי שהוזכר בפרק קודם, ניתן לשלב עם החברה להגנת הטבע ונשים מהשכונה סיורי לקט עונתיים ולימוד בישול של צמחי הלקט. טיול כזה ניתן גם לשלב במסלולי טיולי האופניים או בטיולי ג'יפים באזור. אלמנטים נוספים תחת כותר התיירות הקולינרית ניתנים לשילוב בשוק ובשחזור המלאכות העתיקות

 

 

 

שכונה וחינוך

 

כפי שנאמר בפתיח העבודה, ונרמז לכל אורכה, מטרת הפיתוח התיירותי הינו האוכלוסייה. מערכת היחסים בין התושבים לאתרים ולתיירים הינה הבסיס בו נדון בפרק זה, ויכולתנו להשפיע על תהליכים רצויים

 

כפי שנסקר בהרחבה בכל הפרקים הרלוונטיים בתוכנית, שכונת רמת אשכול הינה בתחתית החתכים החברתיים בישראל, הדירות קטנות, ולפי עדויות רבות – מצבן הפיזי מתחת לכל ביקורת. השטחים המשותפים – חדרי מדרגות וגינות במצב הזנחה מתקדם, השטחים הציבוריים מטונפים וערמות זבל מציפות את השכונה. מאידך, העבריינות בסימן ירידה, מספר רב של עמותות פעילות בעיר ועושות לתיקון המצב, המרכז הקהילתי חזר לפעול ומהווה מרכז משיכה חיובי ובמסמך זה ניתנת לראשונה תפיסה רחבה לגבי חשיבות פיתוח הרובע.  לא ניתן לסכם את העבודה והמלצותיה מבלי להתייחס לציפיות מהשתנות דפוסי ההתנהגות של האוכלוסייה וכן לצרכים בהשקעה פיזית במבנים בשכונה

 

לנושא פיתוח מבני מגורים נוספים בתוך העיר העתיקה, תוצע במסמך זה חלופת הפינוי בינוי. קיימות כיום על הפרק מספר תוכניות המקדמות בניית מגדלים סביב העיר העתיקה באזור כיכר הפלמ"ח למזרח ובאזור הסביל. אלו עתודות הקרקע האחרונות במתחם המאפשרות פיתוח תיירותי למרחב גדול יותר והייתי מבקש להאט טיפול בהן עד שיקול מעמיק ורוחבי בכל המוצע במסמך זה. כעדיפות, הייתי מציע לבחון מימון תמ"א 38 מלא למבנים הקיימים תוך הרחבתם ושיפוצם היסודי ואפילו בדרך של פינוי בינוי, כשהבינוי יעשה, לפחות באופן חלקי, על קרקעות חלופיות. מטרת רעיון זה להרחיב את שטח המרכז התיירותי בעיר העתיקה כשבעדיפות פינוי שני הבניינים ברח' אבישי אלשוילי מס' 7 + 9 הממוקמים בין מתחם החאן/גן ארכיאולוגי למקטע הדרומי של השוק. הסרת מבנים אלו תאפשר קשירת השוק לתיירות. כמוכן הבניין ברח' עלייה ב' 11 הממוקם בין המתנ"ס / בית הקשתות ובית הבד של חסונה. בעדיפות הבאה, ובהנחה כי מוזיאון הפסיפס יישאר במקומו המתוכנן כיום במזרח רח' סטרומה, פיתוח שטח נרחב לאתר תיירותי ברח' סטרומה פינת הגדוד העברי או הבניין הפינתי על  רח' מחנות קפריסין. כל הבניינים הנ"ל מקשים על זרימה חופשית בשטחים המחברים בין האטרקציות. לגבי כל ייתר המבנים – מדובר בצורך לעשות מתיחת פנים כללית, צביעת המבנים או טיח חיצוני חדש בהתזה אחרי הסטת תשתיות א מסתורים, טיפוח שבילים וחצרות, צביעת אלמנטים ממתכת (גדרות, מעקות וסורגים), והסרת עבירות בנייה

 

לנושא האוכלוסייה, תוכנית זו עשויה להיות משמעותית מבחינת יכולתה לסייע בקליטת כ"א מהמקום בעבודה. יכולת התושבים להשתלב במעגלי התעסוקה חייבים להבחן מהיבט התאמה, וכשהמדובר בתיירות – יש צורך לעבוד על נושא השפה. ראשית, העמקת העברית בקרב האוכלוסייה הערבית ושנית שפות זרות לטובת התיירות הנכנסת. קיימת נכונות של מנהלת מתנ"ס שיקגו לקדם את הנושא בכפוף לתקציבים שיאפשרו סבסוד מעמיק של הלימודים. כמוכן ניתן יהיה להרחיב לימודים בתחומי האירוח, המסעדנות, קורסי טבחות וכו

 

מה קורה כיום בשכונה

 

בהתייחס לתוכניות המוצעות במסמך זה, כפי שכבר נאמר, יש הרבה עשייה שמטרת הפרוגראמה לתכלל את העשייה, ולמקמה תחת קורת גג אחידה

 

תוכניות בניה מאושרות

 

העתקת בית העירייה אל מאחרי הבלאדייה הישנה ברח' גולומב, מערבית לרח' הרצוג. העתקת העירייה לעיר העתיקה הינה סימבולית אך גם

מושכת קהל ותוסיף לשימוש בספקי השירותים בסביבה

 

תוכניות בניה בעבודה

 

קירוי השוק ושיפוץ חזיתות רח' הרצוג. אין בעבודה כיום התייעצות עם תוכנית התיירות

 

העתקת התחנה המרכזית ממקומה הנוכחי

 

מוזיאון הפסיפס

 

קיימת תוכנית המבוססת על מיקום מציאת הפסיפס. לאחרונה אושרה תב"ע לשינוי יעודי קרקע. ישנו גם צורך במו"מ לפינוי מבנה נוסף ו/או הפקעת קרקע להרחבת החפירה אל מתחת מבנה נוסף שהתגלה

 

למוזיאון קיימת תרומה להקמת הקירוי/מוזיאון מקרן לאון לוי המנוהלת ע"י אלמנתו, גב' ווייט. התרומה התנתה את חנוכת המבנה לאלתר, העבודה עדיין נתקלת בקשיים

 

ישנו רצון להעתיק את המוזיאון לתוך מרכז העיר העתיקה. את רצון זה מובילים יו"ר הקרן ללוד מר ירום אריאב וסגן ראש העיר אביב וסרמן. מאידך טוען דר' אלון שביט כי העמדה המקצועית של אנשי שימור דורשת שיקום באתר הגילוי. כל ניסיון להעתיק מיקומו של הפסיפס יגרור האטת תהליך האישור

 

בית הבד של חסונה

 

משפחת/חמולת חסונה בחלקה מתגוררת בלוד, ובעלת קרקעות נרחבות באזור, בעוד חלקה האחר ברח במהלך מלחמת השחרור. מבנה בית הבד מוחזק באחוזים מסוימים ע"י רשות הפיתוח כנאמנת רכוש הנפקדים ואינו מופעל מזה 65 שנים. לצורך הפיכתו למוזיאון יהיה ראשית להסדיר נושא הבעלות, דבר לו היו כבר מגעים בעידוד דר' שביט והמכון הישראלי לארכיאולוגיה

 

כמוכן ישנו אדם ש"שומר" על הבניין והצמיד אליו את חצרו, בגידור בלתי אטרקטיבי. לדברי מהנדסת העיר אין תקנות לגבי גובה וחומר גדרות המונע הקמתן בדרך זו, אך תקנות אלו בשלבי הכנה מתקדמים

 

המיכון הקיים בבניין, להכנת שמן, סבון, טחינה ועוד הינו במצב כמעת שלם אך הוזנח 65 שנים וחייב שיפוץ יסודי

 

בית הקשתות

 

עמותת ג'ינדאס בתהליך אימוץ מבנה זה. העמותה שכרה שרותי מתכנן לעבודה על תיעוד המבנה, ועושה לתפיסת חזקה מול רשות הפיתוח

 

לא ברורה מטרת תפיסת המבנה וייעודו הסופי, אך בכוונת העמותה לקדם תיק שימור ותחזוקה לפני שינוי יעוד כלשהו. בפגישה עם אביטל בלונדר, מנכ"לית ויזמת העמותה, לא נפסל רעיון הפיתוח כמקבץ מסעדות וכמרכז תרבותי במכלול העיר העתיקה

 

חאן חילו

 

המבנה משמש כמתחם חפירות ארכיאולוגיות חינוכיות של המכון הישראלי לארכיאולוגיה בניהול ד"ר אלון שביט

 

למרות היעדר היתר שימוש מהבעלים (רשות הפיתוח), עושה העמותה לעצירת נזקיי מזג האוויר במימון החמ"ת - תיעול נגר עילי, ביטון קירות חשופים וגידור בטיחותי מסביב.

 

לצד המבנה הועמד קונטיינר המשמש כמחסן החפירות ובמהלך השבוע מבקרים במקום תלמידים רבים הנחשפים לרזי הארכיאולוגיה ולחוויית הגילוי

 

מתנ"ס שיקגו

 

המבנה שהיה סגור כמה שנים, נפתח ע"י הגרעין התורני ואחרי הפגנות חולק בין שלושה גורמים – הגן של הגרעין התורני, הקומה השנייה של הקהילה האתיופית והקומה התחתונה של הקהילה הערבית בשיתוף כל ייתר תושבי השכונה

 

תכנון שימוש במתנ"ס כמרכז מבקרים ידרוש הקצאת חלק ממנו לטובת הנושא, במיוחד אם בשלב הראשון תתמקם במתנ"ס גם יחידה כלכלית כלשהי

 

המתנ"ס מיועד גם לשמש כמרכז מינהלת הרובע, וככזה ידרשו לו חדרים נוספים (החלפת חדרים או הרחבה). חשיבות שילוב מינהלת הרובע במתנ"ס נובעת דווקא מהיותו מקובל על התושבים ובעל זרימה מתמשכת של קהל

 

במתנ"ס עובדות כיום מטעם עמותת ג'ינדאס שתי עובדות קהילתיות האחת לקהילה האתיופית והשנייה לקהילה הערבית, שתיהן יושבות בשטח של הקומה הראשונה

 

מסבנה

 

המבנה נוקה ע"י עמותת המכון הישראלי לארכיאולוגי

כמו בחאן חילו, גם כאן עושה העמותה לשימורו של המבנה ומניעת קריסתו בין אם בתיקון קימורי תקרות שנשברו ובין אם ביציקת ראשי קירות שנחשפו לנזקי מזג אוויר. עבודות העמותה כוללות גם תמיכות קונסטרוקטיביות פנים / חוץ וגידור היקפי

 

כיום המבנה פרוץ מסביב, וקיים צורך דחוף בשימורו לפני שיהיה מאוחר

 

לסיכום

 

היעדר יד מכוונת המרכזת את העשייה התיירותית, יוצרת בעיר העתיקה בלוד בזבוז משאבים, כפילויות ובסופו של דבר, מאיטה את הפיתוח. ריכוז העשייה במינהלת רובע תוך הגדרת יעדים ואמצעים ברורים עשויה להיטיב עם ההישגים באופן מיידי.

פרסום תוכנית המתאר

 

לעיר לוד הוכנה תוכנית מתאר בתקופה בה פעלה בעיר ועדה קרואה. בימים אלו הופקדה התוכנית ועם פרסומה (באמצע אפריל 2015) יהיו לכל הצדדים 60 יום להגיש את ההתנגדויות. בכוונת העירייה לבקש כי אזור הקו הכחול המצומצם ביותר של העיר העתיקה (חופף כמעט במאה אחוז למוצע במסמך זה כמרכז העיר העתיקה) – יוכרז איזור שאין המתאר חל עליו

 

צוות ההיגוי של פרוגראמה זו מבקש כי מהנדסה העיר תפעיל סמכותה מכוח סעיפים 77 וסעיף 78 לחוק התכנון והבניה ותקפיא כל אישור לבניה במרחב המצומצם עד אישור תוכנית אב לתיירות שתתייחס לכל המתחם. תוכנית המתאר, למרות שהעסיקה יועץ תיירות וכלכלה, אינה מתייחסת כלל לפיתוח תיירותי של העיר. בכוונתנו לפתח בעתיד מסמך זה לרמת תוכנית אב לתיירות שתכלול התייחסות מפורטת לכל אחד מהמפעלים התיירותיים המוצעים במסמך זה

 

מפת הקו הכחול הבסיסי ביותר הינה כדלקמן, פחותה בהגדרתה מתוכנית שכונת רמת אשכול ואינה כוללת את התל הארכיאולוגי שנמצא בנווה ירק ואת מקבץ המבנים המנדטוריים סביב בית ראש העיר הישן - כולל הסביל ומר-6

 

סיכום והמלצות

 

כפי שהצגנו בעבודה מקיפה זו, קיימים בלוד הרעיונות, המנהיגים והתכנים המסוגלים להפוך אותה לאטרקציה תיירותית משמעותית בשוק הישראלי, הן לתיירות פנים, והן לתיירות נכנסת על גווניה השונים

 

כוחה של לוד נובע ממיקומה המרכזי ובאותה נשימה חייבים להזכיר את מיקומה על פרשת דרכים ובצמידות לשדה התעופה הבינלאומי. כל תייר חולף בסמוך ללוד בנסיעתו ממערב למזרח או מצפון לדרום. משמעותה כמקום לאורך ציר התנועה הינו "תחנת עצירה לביקור אמצע יום וארוחת צהריים". זהו מעמד נהדר מבחינת יצירת מקומות תעסוקה והוצאת כספים וכדאי להשקיע בהרחבתו

 

כוחה של לוד בגלל חשיבותה ההיסטורית – חשיבות לכל הדתות ולכל סוגי המטיילים. בלוד, להבדיל ממקומות אחרים שכבר התגלו, רב הנסתר על הגלוי – ועיר עתיקה משמעותית, עדיין קבורה לה מתחת בתי המגורים. המעט שנחשף, מדהים ביופיו, והמעט הידוע בכתובים – חשוב ביותר (במיוחד נושא התנאים

 

כוחה של לוד במנהיגות המקומית המעוניינת לפתח את העיר, לייצר בה מקומות תעסוקה ולחזק את האוכלוסיות הזקוקות לכך

 

כוחה של לוד בצבעוניותה – עיר מעורבת במלא משמעות המילה – ערבים ויהודים, עולים מרוסיה ומאתיופיה, דתיים וחילוניים (ובקרוב תוספת חרדית משמעותית). מקור כוחה הוא דווקא העניין התרבותי ברבגוניותה של לוד והיכולת לתרגם רבגוניות זו לאטרקציה

 

כוחה של לוד במסורת השוק שלה הממוקם במרכז העיר, ולא בשוליים, ומהווה נקודת חיתוך בין הקבוצות הרבות במרכז העיר העתיקה- כבימים ימימה

 

כוחה של לוד בפוטנציאל הנדל"ני של 11 דקות נהיגה מעזריאלי. ברור כי כל השקעה שתקדם את העיר תשליך ישירות על שווי הקרקע הפנויה בעיר, על היכולת לקדם התחדשות עירונית ועל הכנסות העירייה שיאפשרו שדרוג שירותים לאזרח. ברור כי פיתוח תיירותי מוצלח יקרין מיידית לשווי הנדל"ן באזור החלש של רמות אשכול

 

חולשת האוכלוסייה בשכונת רמת אשכול, הן האוכלוסייה האתיופית והן האוכלוסייה הערבית – הינן ברות טיפול במסגרת התחדשות קהילתית המבוססת על פיתוח תיירותי, ושילוב האוכלוסייה בתהליך ההבראה הינו מנוף להצלחת התוכנית התיירותית. השווי של הפרויקט התיירותי חייב להבחן בראייה של השווי החברתי בתוספת השווי הנדלנ"י במבחן כלכלי פשוט של עלות תועלת

 

הסיכוי להפעלת הפרוגראמה תלוי בשלושה גורמים עיקריים – העירייה – הקמת מינהלת חזקה לניהול הרובע. הממשלה – שתתגייס ותעמיד משאבים שיאפשרו פיתוח עיר עתיקה/חדשה ובעיקר התושבים ששיתוף הפעולה מצידם וסיועם בדחיפת ההליך חיוניים להצלחה

 

                           

בהצלחה לכולם!

צוות ההיגוי מתנדבים

 

אביב וסרמן - סגן ראש העיר לוד ותושב העיר מזה כעשור. מחזיק תיק העיר העתיקה. בעבר שימש כמנכ"ל הקרן ללוד

 

עמיחי לנגפלד - חבר המועצה ומחזיק תיק התיירות. עובד כמנהל בית ספר ועושה, בהתנדבות, למען הקהילה. מראשוני הגרעין התורני והתמודד למועצה מטעם הבית היהודי

 

ד"ר אלון שביט, מנכ"ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה, עמותה הפועלת בלוד במימון תרומות בתחום הארכיאולוגיה הקהילתית. מעורב בהדרכת קבוצות וקידום הנושא התיירותי באמצעות ארגון בראשית. מוביל דרך מזה שנים בתחום פיתוח העיר העתיקה בשילוב רעיונות רבים לשימור המבנים העתיקים ולקידום הגן הארכיאולוגי בעיר

 

יאיר ליברמן, תושב לוד וחבר הגרעין התורני. יו"ר העמותה לקידום המרכז למורשת התנאים

 

בני פרינץ  - מנכ"ל הגרעין התורני. ממקימי מדרשת "בשבילוד" השואפת לחקור וללמד את ההיסטוריה של העיר

 

אודי גולדשמידט – תיירן ומומחה עולמי למיתוג תיירותי וקולינרי. לשעבר, הבעלים של מטאור שרותי נסיעות ומנהל השיווק העולמי של מוזאיק תיירות בע"מ. משמש כיום כשגריר הארגון העולמי לתיירות מזון – לישראל וכיועץ בתחומי המיתוג הקולינרי, מפעיל את המרכז הישראלי לקולינריה. מרכז צוות ההיגוי וכותב הפרוגראמה

 

כמוכן השתתפו מספר חברים נוספים בחלק מהפגישות

 

יועצים נוספים

 

בעבודות קודמות שנעשו על תכנון תיירותי של העיר העתיקה בלוד, ביוזמת העמותה מכון ישראלי לארכיאולוגיה בשיתוף החמ"ת (החברה הממשלתית לתיירות) ומשרד התיירות היו מעורבים האדריכלים סעדיה מנדל וצוותו וכן האדריכל גיורא סולר. חלק מהאיורים במסמך זה לקוחים מעבודתם ומאתר העמותה וכוללים גם את ההדמיה שצייר גרגורי כץ. שיחות עם מנהיגים בקהילה, עובדי שירותים חברתיים בה ועובדי המערכת השלטונית. עיינתי בעבודתה של שרון בנד למיתוג העיר העתיקה, ולמעט נושא הצבעים – עבודתנו כוללת את כלל האלמנטים שנזכרו בעבודתה

 

בעבודה זו עשינו מאמץ לתכלל את כל העבודות הקודמות ואת כל החשיבה שכבר הושקעה בעיר העתיקה של לוד בתוספת חשיבה "מחוץ לקופסא" על מקורות פוטנציאליים נוספים. כל המעורבים בצוות ההיגוי הינם אנשים המעורבים מזה תקופה ארוכה בעשייה התיירותית בלוד וכל אחד מהם היה חיוני להבנת הפוטנציאל וניסוחו כאן. עבודה זו הינה סיכום הפוטנציאל ומיקומו על מפת השטח המינימאלי לעיר עתיקה שתוכל לשמש כאטרקציה תיירותית

 

 

התמונות במסמך זה ע"י אודי גולדשמידט (2015), עמותת מכון ישראלי לארכיאולוגיה בראשות דר' אלון שביט, אתר עיריית לוד, וויקיפדיה וחיפוש אינטרנט © זכויות יוצרים לכותב הפרוגראמה 2015. העתקה ופרסום ברשותו בלבד ותוך ציון מקור הציטוט וכותבו

 

תודה לכל מי שתרם מזמנו, מהידע ומהנסיון לגיבוש מסמך זה