הצעה לרשימת עסקים שיוכנסו לשוק התיירותי

 

המדובר במתווה רעיוני לחנויות שיעניינו תיירים ושקיים סיכוי סביר והגיוני כי תפעולן יכלכל את בעליהן באופן נאה כך שכדאי יהיה לו להפעיל את החנות ולשלם בגינה שכר דירה ראוי. החנויות הנושאיות יוצעו תחילה לבעלי עסקים קיימים ברחובות שד' צה"ל והרצוג שבכוונת תוכנית זו לפנותם ולהעמיד במקומן, אחרי שיפוץ, חנויות אומנים ואומנים של מלאכות עתיקות

 

 דוכן אוכל רחוב ישראלי פלאפל / שאוורמה 8-12 מר' מיתקון תקני קרמיקה לתקרה ויונק אדים, מערכת אוטומטית לכיבוי אש, דלפק ומקרר שתייה. איסור  חוזי על מכירת מזון שאינו ארוז בפיתה/באגט. כנ"ל דוכן לסופי שבוע של אוכל מוכן הביתה שילוב עמותת נע"ם?)

 

דוכן פירות ומיצי פירות טריים כדוגמת עוזי עוז בירושלים או בבקריה בברצלונה

 

דוכן תבלינים ומארזי תבלינים למתנות, דוכן גלידה מיוחדת וארטיקים בבניה עצמית

 

דוכן פיצוחים ומיובשים כולל אריזות שי וכולל דבש וריבות עבודת יד

 

דוכן שמן זית איכותי ושמן בטעמים כולל אריזות שי, דוכן טחינה / חלבה

 

חנות יין ישראלי ללא אלכוהול זר עם טעימות יין

 

חנות שוקולדים במארזיי שי, סוכריות ועוגות מזרחיות

 

חנות של מאפייה כולל בית קפה או מאפייה קטנה.מותר בלעדית למכור מאפים ושתייה חמה/קרה ללא סלטים וללא אוכל

 

חנות מתנות קרמיקה ישראלית /ארמנית

 

חנות למתנות עץ זית ותשמישי קדושה נוצריים

 

חנות למתנות ספרים ויודאיקה,

 

חנות למכירת חולצות טי הומוריסטיות

 

חנות לתכשיטים ותשמישי קדושה מכסף/זהב

 

חנות אופניים כמרכז אזורי לטיולי אופניים

 

כמות בלתי מוגבלת של סדנאות אומנים שמוכרים בעצמם מאומנותם

 

שטחי הדוכנים 8-12 מר' החנויות 15-20מר', המסעדות/ בתי הקפה הקטנים 40-50מר'. מכירה החוצה מהדוכנים למעבר רחב עם דוכן קדמי קבוע ובלתי ניתן להזזה. בשלב ראשוני, לפני שינוי תב"ע ולטובת שינוי מהיר – הקמת דוכני אוכל במבנים יבילים (קונטיינרים) העונים לכל דרישות משרד הבריאות ומחוברים לתשתיות כחוק

 

 

ברוח דומה יוקמו חנויות במבנה החאן לכשישופץ כאשר פלישתם  לגינה תוגבל, למעט שטחי ישיבה למשתמשי בתי הקפה. בשטח

 החאן יתכן גם הצורך לבחון פתיחת פאב

 

לנושא הסכמי השכירות – הבעלים של החנויות יהיו או עיריית לוד או חברה לפיתוח או חברה עירונית ייעודית שתוקם ע"י מינהלת הרובע לניהול הדיירים בעיר העתיקה. ההסכמים יגדירו בדיוק את הסחורה שכל בעל דוכן רשאי וחייב להציג. כל שינוי חייב אישור מראש ובכתב וכל חריגה מחייבת פינוי מיידי ללא דיחוי. הגבלת כמות הסוחרים לכזו שלא תציע תחרות אמיתית חייבת לקבל התייחסות בחוזה לשמירת מחירים תחרותיים ביחס למקומות אחרים ואכיפת הנושא בבדיקות מדגמיות תכופות

 

לנושא מסעדות – בהתחשב בעובדה כי במתחם פועלות כיום שתי מסעדות מזרחיות בבעלות ערבית וללא כשרות, ולאור הצורך בקידום תיירות מכל הקשת, יוגדרו המקומות החדשים במסגרת ההתקשרות החוזית, כחייבים בכשרות. לכשכמות המשתמשים במתחם תגדל ויתווספו מסעדות נוספות ניתן יהיה לשקול שחרור מחובה זו לחלק מהמסעדות

 

חובת שעות פעילות: כפי שהוגדר קודם, מבחינת העניין של תיירות נכנסת, השוק מעניין משעות הבוקר המוקדמות, ובמיוחד בתי הקפה וחנויות האומנים. בשעות הצהריים צפוי לחץ של תיירות ישראלים וארוחות צהריים אם יוצע מקבץ של מסעדות בקשת מחירים סבירה ועממית ועד בינונית. חשוב להבין שבמסעדות תיירות קצב השרות קובע שכן המדובר באמצע יום סיור. סיום הפעילות הינו מאוחר בלילה, במיוחד אם יושג שיתוף פעולה מרשות שדות התעופה בנושא בידוק קדם טיסה שיאפשר הפעלת העיר העתיקה עד חצות. שעות הפעילות חייבות להיות חלק מחוזה ההתקשרות עם בעלי הדוכנים ואכיפתן הרציפה עד כדי עילת פינוי. הנושאים שנבחרו לדוכנים מייצגים ישראליות מיוחדת. המטרה לייצר דוכנים שהם גם מוזיאוניים ומציגים נושא יפה וגם כלכליים ומסוגלים להביא תמורה לבעליהם. יש להציע לבעלי הדוכנים ייעוץ ומיתוג ויש לכרוך את ההסכם בהצגת דוגמאות של המוצרים הייחודיים שיוצעו בדוכן

 

הוספת נושאים תאושר רק באישור הועד המנהל המלווה על מנת לא להפוך את שוק התיירות לשוק רמלה-לוד של מוצרי טכסטיל וגלנטריה. ברור כי יופעלו לחצים מימין ומשמאל, ימשכו חוטים פוליטיים וחובות משפחתיים. יש לעמוד בפרץ בעוז, ולכפות איכות, עמידה במתווה ומחירים טובים, שכן אם לא ייעשה כך, השוק יאבד מאטרקטיביותו ומתפעלי תיירות ינטשו אותו. סוכן שעזב אטרקציה מעשי ידי אדם, לא יחזור אליה וכל ההשקעה בשיווק תרד לטמיון

 

מבחינת הגדרת השטחים: שטח השוק הנוכחי, ובעדיפות רבה, יש לנסות ולצרף אליו את שטח הקרקע עליו יושב מפעל עיבוד הבשר שפשט את הרגל ונמצא בכינוס נכסים, יחולק לארבעה מקטעים: מקטע שוק דרומי ביותר יוגדר כשוק התיירות. בטווח הארוך תעובד תב"ע לקירוי מלא ויצירת גלריות למסעדות. השטח יהיה בבעלות החברה הכלכלית ויושכר ע"י מינהלת העיר העתיקה. מקטע שני מדרום יהיה מקטע זמני לדוכני אוכל – בשלב המיידי ניתן לפתח דוכנים ארעיים או במבנים יבילים עד לתיקון התב"ע. מרחב המזון ייצור אטרקציה לכל ימות השבוע ותפעולו בסופי שבוע יתאפשר לבעלי דוכנים שאינם כשרים (מצומצם אך פותר בעיית תפעול אתר תיירותי סביב השעון). מקטע שלישי – שוק הירקות, יוסדר בתכנון מחדש, עדיף עם דוכנים בנויים/ניידים אך מקובעים כך ששטחו יצומצם אך לא תפגע היכולת למכור סחורה במלא ההיקף העסקי הקיים. מקטע אחרון יהיה אזור שוק הסדקית שגם הוא יוסדר ויסומן באופן מצמצם. יש למצוא שימוש לשצ"פ זה ביתרת ימות השבוע ולא לראות בו מגרש חנייה בלבד

 

 השוק צריך למלא פונקציה עיקרית בהשתבחות שכונת רמת אשכול ובתקציב הקיים ניתן להשלים שלב ראשוני משמעותי ביותר כבר בתקופה המיידית. ברור שיש לתת את הדעת לתשתיות ובטחון אישי במקביל לעשייה הפיזית בתוככי מתחם השוק. אין לנתק את העשייה בשוק מהתייחסות כוללת לבעיית הקהילה הסובבת אותו ולחפש דרכים לחיזוק הדדי.

 

 

התוכנית למעבר גלי צה"ל

 

קיימת החלטה עקרונית כי גלי צהל יתפנו מהמבנים בהם הם פועלים ברח' יהודה הימית ביפו ויעברו לעיר לוד. לנושא הוקצה שטח לצד בניין "ראש העיר" (בפינה הדרום מערבית של העיר העתיקה בכיכר רחובות צה"ל/ חשמונאים/ עצמאות). קיימות כיום שמועות עיקשות כי הרעיון ירד מעל הפרק בגל"צ, ומאידך ידיעות על הקצאת כספים לתכנון הבניין. העברת גל"צ הינו עניין של יוקרה לעיר, וסמל שלטון נוסף, וגם פוטנציאל מסוים של מקומות תעסוקה. היה וגל"צ יועבר ללוד, יש לבחון אפשרות הקמת מרכז מבקרים לתחנה המיוחדת הזו או אולפן שקוף ותצפית מבחוץ, כאטרקציה עירונית נוספת

 

התוכנית לבניית מרכז התנאים

 

מרכז למורשת התנאים מתוכנן לקום בלוד. המרכז מקודם ע"י קבוצה מהגרעין התורני בהנהגת יאיר ליברמן. ביוזמה להקמת המרכז מעורבים עמותת "קולות מן העלייה", עיריית לוד, האגף למורשת במשרד רוה"מ והחב רה הממשלתית לתיירות. ומכוונת להקמתו של מבנה שיתעד וילמד על החלק המשמעותי בבניית היהדות המודרנית אחרי חורבן בית שני על ידי התנאים. העמותה הגדירה את מטרתה : פתיחת צוהר לעולמם של חכמי המשנה והתלמוד הישראלית לכל גווניה באופן חווייתי הפונה לחברה הישראלית לכל גווניה. למרכז יש את הפוטנציאל להפוך למסמר הביקור בעיר העתיקה בלוד במיוחד אם ישולב בחפירותיה הארכיאולוגיות ראה בהמשך

 

המרכז נמצא בשלבים מתקדמים של תכנון פרוגרמאתי, ולאחרונה שונתה הקצאת הקרקע והמרכז שועתק לתוככי העיר העתיקה. לצוות המוביל את הרעיון מהגרעין התורני, יש מימון לפיתוח הפרוגראמה ותוכנית ראשונית, וזהו השלב בו הם נמצאים כעת. בסיום הפרוגראמה יתחיל שלב גיוס ההון להקמת המבנה ומימון העמותה שתתפעל אותו

 

מרכז מבקרים המבקש לחשוף בפני הציבור הישראלי את חשיבות התקופה, האישים והמחשבה שעמדו מאחורי ראשית יצירתה של ספרות התורה שבעל פה - השפעתה ומשמעותה לימינו אנו. הרעיון לשלב במבנה ביקור חווייתי שיוביל את המבקרים בתהליך פיתוחו של לאום מחורבן לתקומה, מהשבר הגדול של אובדן המרכז הרוחני וגירוש לגלות ועד להקמת היחידה הניידת של "בית-בכנסת" והקהילה המשמשים כמרכז תורני /דתי נייד. עם השלמת המבנה הוא יהיה מוקד משיכה לקבוצות שיגיעו לבקר במקום, ללמוד או רק לעבור במרכז המבקרים החווייתי. ברור כי תוכנית כזו תתאים גם לתיירים ותותאם להגשה במבחר רב של שפות

 

יחידת הקרקע שהוקצתה לטובת מיזם זה הינה מצפון למתנ"ס שיקגו ובסמוך לחאן חילו – לב ליבה של "העיר העתיקה". המיקום המוסכם משלים את משבצת האטרקציות לצד "משולש הדתות".  סביר להניח שייחודו של המרכז למורשת התנאים יביא לשילובו בתוכניות הלימודים והטיולים השנתיים, בסיס מעולה לתנופת הפיתוח לעיר העתיקה המתחדשת. היכולת להקים במסגרת מרכז התנאים גם מסעדה/קפיטריה לקבוצות (כשרה) עשויה לספק צורך נוסף וחיוני לביקור בלוד כיעד תיירותי בפרוגראמה הגדולה. ברור כי מרכז התנאים לא יפעל בשבתות, להבדיל ממספר חלופות אחרות שכן, אם ברצוננו לראות "עיר עתיקה" תוססת ותיירותית. 

 

המיקום הנגיש שהוקצה למרכז התנאים, בהליכה קלה בכל תנאי מזג אוויר ליחידות התיירות האחרות בעיר העתיקה. סביר להניח כי חפירה ארכיאולוגית לפני בנייה תגלה שכבה נוספת, מתחת ליסודות המבנה שניתן יהיה לשלבם במבנה הסופי בדרך של רצפה צפה / שקופה מעל החפירה לקישור עבר הווה כמו הדוגמאות הבאות ובמיקום הבא

 

 

מיקום חדש שאושר לאחרונה למרכז התנאים

מוזיאון הפסיפס

 

בעיר לוד נמצא אחד מהפסיפסים היפים בעולם מהתקופה הרומית. אחרי שימור וטיול בין המוזיאונים החשובים בעולם יחזור הפסיפס ללוד ויוקם לו מרכז שישמש כמוזיאון ומרכז חקר

 

השטח בו מתוכנן כיום לקום המבנה חופף לשטח בו נמצא הפסיפס, ולפי הידע הקיים – באזור פסיפסים רבים נוספים. לאור הצורך בריכוז האטרקציה התיירותית, מבקשת הפרוגראמה להציב את מוזיאון הפסיפס במרכז העיר העתיקה, בשטח שייחפר קודם וימוקם בין משולש הדתות לבית הקשתות, במיקום הבכיר ביותר לתייר המסתובב בעיר העתיקה

 

להלן סקיצת המצב הקיים והמוצע בתוכנית זו, מיקום המוזיאון המוצע (בכחול) מונע נתק בין המוזיאון  (אדום) לעיר העתיקה וכך הוא מתמקם במרכז השטח התיירותי

 

גישת המשמרים שתתנגד כפי הנראה להסטת המוזיאון קוראת לשימור באתר, וההצעה למוזיאון הייתה למעשה סככה גדולה המקרה את הפסיפס (ראה תוכנית למטה). תקוותנו כי יימצא מבנה יהודי בחפירת המקום המיועד, בעיר העתיקה, שיצדיק מוזיאון בעיר העתיקה והפסיפס יועבר אליו כ"אקסטרה". הערכת ד"ר אלון שביט לגבי הסיכויים להעתקת המוזיאון, קלושים

 

 

הפסיפס הוצג בחמישה מוזיאונים, בהם המטרופולין) בארה"ב ובלובר בצרפת, וכעת אמור לחזור ארצה. במקביל המשיכו בחפירות הארכיאולוגיות בעיר ונמצאו ממצאים נוספים שיעבו את המוזיאון ויתנו לו נופך נוסף. התפתחות בימים האחרונים, פגישה עם המנהל החדש של רשות העתיקות,  נותנת "צ'אנס" להחלפת אתר המוזיאון התחייבות ראש העיר לטפל בנושא אישית מול התורמת הגב' וייט,  

אלמנת הנדבן לאון לוי ומנהלת הקרן שהותיר

 

 

להלן איתור המקום למוזיאון וחלופת שטח מוצעת בתוך מתחם העיר העתיקה המצומצמת

 

 

חאן חילו – שימור ופיתוח

 

מבנה החאן, ככל הנראה, הינו מהתקופה הממלוכית עם שינויים ושיפורים לאורך התקופה ממבנה שוק לבית חולים וכחאן דווקא בתקופה המנדטורית. מצבו מתדרדר במהירות לאור הזנחה ופגעי מזג אוויר למרות פעולות ניקוי, שימור וחישוף ארכיאולוגי שנעשו במקום.

החאן הינו המבנה העתיק הגדול ביותר בעיר העתיקה שמחייב שימור וככזה, יהיה לו גם הפוטנציאל הגדול ביותר כאטרקציה תיירותית. בעבר כבר ניתנה חשיבה לנושא שימורו ותפעולו כאתר תיירות, לדוגמא, לפי המצ"ב של גרגורי כץ מאתר המכון הישראלי לארכיאולוגיה

 

שימור ושיחזור כמתואר בתמונה זו יאפשר הפעלתו מחדש של החאן כקניון תיירותי משולב במסעדות/ בתי קפה ובדרך זו ישתלב נכון בגן הארכיאולוגי המוצע סביבו כולל אמפיתיאטרון למופעי חוצות. שטח המבנה כ 600 מר' מבונה ועוד 500 מר' חצר פנימית. הערכה גסה של עלויות שימור הינן בסביבות 3500$ למר' בנוי וכ 2000$ למר' גינה לא כולל ניקוז ותשתיות סביבתיות (שהינן בעייתיות). עלות ראשונית לשימור מבנה העוגן של הרובע העתיק כ- 12.5 מליון שח. בתוספת תכנון ותשתיות סביר להניח עלות כוללת של 14 מליון שח

 

בסדר העדיפויות מקבל חאן חילו דירוג גבוה ביותר שכן מצבו מתדרדר, למרות עבודות חיזוק ושימור שנעשו בו, וחשיבותו רבה, וכך גם הפוטנציאל של המבנה ומרכזיותו בעיר העתיקה

בית הקשתות - שימור ופיתוח

 

המבנה המרשים ביותר בעיר העתיקה שנשתמר, יחסית, טוב – ושהנזקים הקונסטרוקטיביים בו נראים יחסית מועטים הינו בית הקשתות – מבנה עותומאני ששימש כבית חרושת לשמן זית, כרבים אחרים בסביבה. שטחו כ-500 מר' והא פוטנציאלית יוכל להוות מבואה לשוק אוטנטי, מסעדה (עם מבנה נפרד למטבח תקני) או מבנה מרכזי לאירועי תרבות. בפרוגראמה זו יוצע כמרכז אירוח מרכזי לשלושה/ ארבעה מטבחים שיוקמו מאחוריו על מנת לפתור את בעיית הזנת הקבוצות בעיר העתיקה. המסעדה הראשונה במקום ואחת נוספת בהמשך, חייבות להיות כשרות, לפחות עד שיפתחו המוזיאון ומרכז התנאים שאמורים לכלול מסעדה כשרה בתחומם

 

הצעות השיקום של המבנה כמוזיאון לייצור שמן ו/או כמרכז אירוח מקורה בעיר העתיקה (יכול לשמש כשוק לדוכנים או כהושבה לסועדים או כהושבה לאירוע תרבות במגבלות קווי ראיה לבמה בגלל הקמרונות. להלן סקיצה שהוצעה במסמך של בראשית לשימור ושיקום המבנה. המבנה נוקה והוכן לתחילת חפירה ושימור ע"י המכון הישראלי לארכיאולוגיה

 

בהנחה כי השימור יחסית פשוט ישנם למבנה מספר אופציות שימוש כולל גג נרחב. תלוי מאד עומק היסודות וכמות המילוי במקום כיום שיהיה צורך לפנות. הערכת מחיר של 2000$ למר' כולל הוספת תשתיות, טיח חדש לקמרונים וחישוף עמודים וקירות ניצבים ופינוי פסולת. שימור גג והפיכתו למרפסת אירוח עונתית, בעלויות של 350$ למר' כולל איטום, ריצוף ומעקות, חשמל ותשתית מים וביוב לעמדות עבודה ושיקום מדרגות העלייה לגג. פיתוח מסביב למבנה של חצר, תוספת מבני מטבחים תקניים מוטמנים חלקית, גידור, ריצוף, תשתיות וניקיון. סה"כ הערכת עלויות גסה של 11 מליון שח' כולל תכנון ותשתיות. מבחינת לו"ז, אם לא יהיו עיכובים שיגרמו מחפירות הצלה וממצאים ארכיאולוגיים הרי שמדובר בפרויקט שיכול לצאת לאור במהירות רבה. עמותת ג'ינדס פועלת לתפיסת חזקה במבנה ועובדת כיום  על תיק תיעוד בסיוע מומחים. מכיוון שהעמותה אינה מייעדת עדיין את המבנה לשימוש ספציפי חייבים להכלילם בצוות ההיגוי אחרי קבלת התחייבותם לפעול לפי מגמות התוכנית הזו

מסבנת אל-פאר שימור

 

המבנה השלישי שנותר עדיין עומר על כנו בעיר העתיקה הינו מבנה המסבנה – בית חרושת לסבון משאריות מפעלי השמן במקום. סבון איכותי נוצר מבישול שמן זית (כולל שמן בייצור חם שאינו ראוי למאכל) עם סודה קאוסטית. התהליך הכימי של שילוב חומרים אלו, עם או בלי תוספי צבע וריח, יוצר את הבסיס לסבון שמתקשה עם התקררותו. סביב תעשיית השמן קיימות תעשיות נלוות לעיבוד השאריות, ואת הפסולת הסופית נותנים לעיזים כתוסף מזון בריא

 

מבנה המסבנה נמצא במצב קשה של עזובה ופגוע הן ממזג אוויר וחשיפה וגם סובל מנזקים קונסטרוקטיביים קשים של שבירה אם בגלל יסודות רעועים, תוספי בניה בלתי מחושבים או רעידת אדמה. המבנה עבר טיפול לעצירת ההתדרדרות במצבו ע"י המכון הישראלי לארכיאולוגיה ועדיין אינו מקורה במרביתו. כך או כך, ההערכה לגבי יכולת שיקום מבנה זה מוטלת בספק וייתכן כי יהיה עדיף לוותר על בניין זה ובמקומו להעמיד מבנה שרות תיירותי נוסף שייקשר לשוק מצפון או למשולש הדתות ממזרח. זהו המבנה המרכזי ביותר בעיר העתיקה ועל כן העדיפות לשטח זה נכון שתינתן למסמר הביקור

 

 

גשר ג'ינדאס

 

גשר עותומאני מסוף המאה ה-13 הפעיל עד היום ומשמש ככניסה הצפונית לא.ת. לוד צפון. הגשר חיבר את הכפר ג'ינדאס (גינתון כיום) ללוד מעל תוואי נחל האיילון ומשם המשיך לכיוון מודיעין (ראה פרק ההיסטוריה של הדרכים העתיקות בלוד לעיל. על הגשר מוצב שלט המספר את ההיסטוריה של מקימו ושנת ההקמה 671 להיג'רה

 

 

סביל סובייח

 

מתקן מי השתייה הגדול של לוד על ציר התנועה הראשי צפון לדרום (ראה פרק דרכים היסטוריות) כשמאחוריו הייתה באר עמוקה (60-70 מ' עומק) וצמוד לאחוריו מתקן מיוחד – דוד מים בנוי ענק שככל הנראה לא היה מעולם בשימוש. הסביל שוקם בשנים האחרונות בפרויקט של המכון הישראלי לארכיאולוגיה, ובסיוע נדבנים מחו"ל

 

מיקומם של גשר ג'ינדאס וסביל סובייח מרוחק ממרכז העיר העתיקה ומופיע בגבולות התוכנית במעגל החיצוני הגדול. מאחורי הסביל קיימת יחידת קרקע שתוכל לשמש לפרויקטים עתידיים בעיר העתיקה כדוגמת מרכז קדם טיסה וחניון מאובטח מר-6

 

 

מרכז המבקרים

 

לכל אטרקציה תיירותית מסוג כזה - קיים מרכז מבקרים, מקום בו הביקור מתחיל ומסתיים, שירותים נקיים ואופציה לחנות מזכרות, והכי חשוב – מקום בו ניתן להבין את התמונה הכוללת של האתר – חשיבותו ההיסטורית ומה ניתן לראות ולחוות בו. לצורך האצת תהליך פתיחת רובע התיירות, אנו רואים חשיבות רבה בהפיכת המתנ"ס הנמצא בלב הגוש ה"עתיק" של העיר העתיקה – למרכז מבקרים לפרויקט. הפיכה שתהיה בנוסף על תפקידו כמתנ"ס פעיל של קהילות המקום. עם כל הקשיים הכרוכים בשינוי / תוספת ייעוד כזה, הדבר נכון ודחוף, ומחייב השגת אישורים נדרשים ופעולות להכנת התכנים והמבנה לייעודו החדש. השימוש הנ"ל מוכר ומקובל על הנהלת המתנ"ס ששיתוף הפעולה מצידם חיוני להצלחת המיזם בכללותו

 

ראשית, חשוב לציין כי מרכז המבקרים הינו שרות לציבור שאין ניגבת תמורה כנגד השירות בו. אין זה מקור רווח, נהפוך הוא, המדובר בהוצאה עירונית שחייבת בתקצוב. נכון היה אם מינהלת הרובע המוצעת בתוכנית זו תשב בו או בצמידות אליו. המבואה – מקום עם תצוגה בשפות רבות המביאה את תקציר ההיסטוריה של לוד ואת הפרקים העיקריים והמרכזיים בה. במבואה יוצגו גם ההיסטוריות של המבנים ששוקמו בעיר העתיקה והסיפור של כל אחד בעבר ותפקידו בהווה. תצוגה נוספת תהיה על השוק, מוזיאון הפסיפס והמרכז למורשת התנאים

 

לצד תצוגת הקבע הזו צריכה להיות עמדת מודיעין המאוישת בשתי משמרות ביום, בה ניתן לקבל חומר מודפס / שיווקי על אתרים בסביבה, חומר של ספקים מחוץ למעגל העיר העתיקה המבקשים לקדם את עסקיהם כחנויות במרכז העיר או מסעדות מחוץ לעיר העתיקה. יוקם לוח סטנדרטי בו ספקים יוכלו למקם כנגד תשלום שנתי קטן, כרטיסי ביקור לשיווק מקומם. דיילת השירות דוברת שפות, ולפחות עברית ואנגלית, תמליץ לפונים אליה על ביקורים באתרי העיר העתיקה ועל המסעדות ללא כל העדפה לספק זה או אחר

 

בעמדת המודיעין יקבל כל מבקר מפה צבעונית שלהעיר העתיקה בה מסומנים כל השירותים ומסביב פרסומות של ספקים שונים בעיר ובסביבתה. הנהלת הרובע אחראית להפקת המפות ומכירת הפרסומות

 

אירועים בתחום העיר העתיקה ישולטו בשלטים אלקטרוניים במרכז המבקרים ויאפשרו למבקרים להחליט על הארכת השהות בהמתנה למופע או לביקור נוסף עבורו. לוח מופעים חודשי יהיה חלק מהתצוגה הקבועה. ניתן לשלב חנות קטנה שתמכור דברים הרלוונטיים לביקור בלוד, חפצים עם לוגו העיר, מפתח עיר, מפת עיר מהודרת, תמונות עתיקות וכדומה. החנות אינה אמורה להתחרות בחניות השוק אלא חלופה לחלוקת דברים בחינם

האטרקציות הדתיות הקיימות

 

כנסיית ג'ורג' הקדוש הינה כנסייה יוונית אורתודוכסית יפה, מטופחת ומוכנה לקליטת קהל. מול הכנסייה, במנזר שהיה בעבר מבצר מפורסם שאפילו בזכות הישגיו יש בגינו חג בנצרות האורתודוכסית, שאינו פתוח לציבור – הינם האטרקציה הנוצרית המרכזית בעיר. במקום נזיר אחד הפותח את הכנסייה לצליינים על פי צורך. פיתוח נכון של המקבץ התיירותי יגדיל את תחומי העניין למבקר הנוצרי אם הדגשי תצוגה נכונים במוזיאון הפסיפס ואפילו במרכז למורשת התנאים ימקדו בכך עניין. היה וייווצרו די אתרים בעלי אוריינטציה לתייר הנוצרי, חנויות מתנות של מזכרות נוצריות יוכלו להצליח באזור השוק וברובע האומנים/אומנים ברחוב הרצוג. לצורך משיכת תיירים נוצריים יש להרחיב את סקלת העניין מהאתר הבודד הממוקד בנגזרת אורתודוכסית מזרחית למרכז הקשת הנוצרית ע"י מיקוד בחשיבותה של העיר בתקופה הביזנטית (תחילת הנצרות) ובתקופת מסעות הצלב. פריחת העיר בשתי תקופות אלו מוכרת במחקר ההיסטורי/ארכיאולוגי ויש למצוא דרכים להעתקת מרכזיותה לתצוגות

 

המסגר בלוד הינו אחד המסגדים הקדומים בעולם והוא הוקם בתום מסעות הצלב מחומרים ששימשו לכנסיה שהוחרבה במקומו. כך עשו הממלוכים במקומות רבים, כולל ברמלה הסמוכה והמוכר מכל הינו מסגד אגיה-סופיה באיסטנבול. המסגד פועל באופן רציף מהמאה ה-13 ועמד במלחמות, רעידות אדמה ואסונות רבים אחרים. המסגד פתוח למבקרים

 

בתי הכנסת במתחם העיר העתיקה, הגרוזיני וההודי, אינם פתוחים, למעט בשעות תפילה – אך סביר להניח כי הנושא הינו בר פתרון

הגן הארכיאולוגי

 

כמעט כל השטח שנראה כיום כשטח פתוח בין החאן – לבית הכנסת ההודי למנזר ולמתנ"ס שיקגו הינו פוטנציאלית אתר לחפירות ולשימור ארכיאולוגי. גנים כאלו משולבים בפרקים בישראל (ראה גן לאומי אשקלון ושכונות קיסריה) ובעולם. ניסיון חדש לגן ארכיאולוגי פעיל מתקיים בשנים האחרונות בתחום הכנסייה במגדל על שפת הכנרת. המדובר ראשית בכיסוי כל השטח באדמת גן בכיסוי דק, העמדת מערכת השקיה ושתילת דשא וצמחים שאינם מעמיקים שורשים

 

באופן הדרגתי, עם או בלי ידע מוקדם, נערכות חפירות ארכיאולוגיות בחלקים מהגן הנסגרים זמנית לציבור. אם מתגלה מבנה מעניין משמרים את קירותיו עם או בלי החזרת חלק מההתמוטטות לקירות בציון קו השחזור (ראה מצדה), מאבטחים את יציבות הקירות ומונעים טיפוס עליהן ופותחים את חלקו הזה של הגן לציבור כאתר ארכיאולוגי. במקרים אחרים שופכים אדמת גן לרצפה, ואחרי חיזוק הקירות מחזירים את הדשא לרצפה. עודפי עפר מהחפירה משמשים לכיסוי חפירה קודמת וליצירת גבעות בשטח להנאת הילדים - ראה סובב חומות ירושלים

 

חפירות ארכיאולוגיות בהשתתפות קהל ותושבים מתנהלות בלוד מזה שנים. בארץ קיימת גם חברה שעושה זאת באופן מסחרי הפועלת כיום באזור בית גוברין. חפירות בתשלום הוצעו גם כמוצר לוואי של עמותות שונות בניהול דר' אלון שביט. הפעילות הינה בעיקרה חינוכית ומאפשרת חוויה פעילה, בעונות השנה המאפשרות זאת, והינה אטרקציה תיירותית איכותית, בכפוף למנהיגות של צוות המדריכים המקומי

 

בתוך הגן הארכיאולוגי, בשלב שני, יש לאתר פיסת קרקע אחרי שעברה חפירה ארכיאולוגית ולהקים במקום אמפיתיאטרון קטן (תיאטרון פתוח) שיאפשר אירועים והופעות. יהיה צורך להתחשב בבנייני המגורים מסביב ובאתרים הדתיים, אך אמפי קטן כזה חיוני לקבוצות דתיות וליצירת מגנט לאירועי תרבות. בהצעת התקציב מוצע רכז תרבות לרובע העתיק מתוך ראיה של הצורך להפיק בתדירות גבוהה אירועים במקום תוך שילוב מרבי של כוחות מקומיים. זו יכולה להיות הופעת רוק של שירים מוכרים וישנים, שחקנים המציגים את תקופת התנאים (אופציית שפות/תרגום), הדרכה מומחזת בחפירות, אומני רחוב על הבמה המרכזית, צמד ווקלי או רביעיית כלי מייתר או כל רעיון אחר שאינו מערב השקעה כספית גבוהה וכן מושך או מהנה קהל

 

אפשרות נוספת להפעלות מעניינות בתחום הגן יכול להיות אוהל אירוח סגנון בדואי שיקשר את הפעילות בגן לאוכלוסייה הסובבת ויאפשר שתיית קפה ופיתות באפייה מקומית על סאג'

מודל שימור וורשה

 

ביום סיום מלחמת העולם השנייה לא נותר בעיר וורשה חדר אחד עם חלון ודלת. הריכוך הארטילרי היה הסיום לשש שנים של מלחמות רחוב בעיר, שבין היתר נחרבה במרד וורשה, מרד גטו וורשה ולוחמה מבית לבית שהנאצים ערכו נגד המחתרות שפעלו בעיר. זוהי תמונת העיר ביום סיום המלחמה

 

מייד עם שחרור העיר התחילו לתכנן את שיקומה, והחליט מי שהחליט  לשטח את מרבית העיר ולבנותה מחדש למעט קטע ממרכז העיר שנבנה כביכול בסגנון עתיק

 

באזור הרובע היהודי הושאר שטח נרחב להנצחה וזיכרון – ולהלן תמונת הגטו אז

 

ושטח הזיכרון כיום כשהוא משולב בבניה חדשה  סביבו של העיר המשוקמת והמוזיאון היהודי החדש

מהו בסיס הרעיון ומהו הדמיון ללוד

 

בסיס הרעיון הינו קשירת ההווה להיסטוריה ולעבר של העיר. בוורשה שימרו קטע קטן מהעיר, למרות שחרב לחלוטין, ובנו דגם שלו בשטח קטנטן של 300 על 450 מטר בסך הכול אך מוקד לאווירה. בסמוך אליו, במרחק של כחצי קילומטר, מקטע נוסף של העיר העתיקה נשמר ריק לצורכי זיכרון והנצחה. העיר החדשה נבנתה בשיכונים "קומוניסטיים" גדולים, קובייתיים, ועמוסי בטון אך גם בגנים נרחבים ביותר ובטיילת לאורך הנהר

 

מבחינות רבות אפשר להשתמש באותה השפה בתיאור לוד העתיקה, לו בחרנו לשמר את גוש הקרקע המרכזי של העיר העתיקה בסגנון עתיק. במבנים שיתווספו באזור יהיו מבני אבן, כפי שהעיר נבנתה בעבר (ראה חומרים במנזר ובכנסיה עם שימוש משני בחומרי בניה מהמאה השביעית והאחד עשר. ראה בניין הקשתות, החאן והמסבנה מהתקופה העותומאנית וראה פסד החזיתות ברחובות הרצוג וצה"ל מהתקופה המנדטורית

 

לו שוקמו המבנים המטים לנפול (המסבנה, בית הקשתות, בית הבד והחאן), לו שופצו החזיתות ברחובות הנ"ל, הוספו מבני שוק בשטח שמיועד לכך ברוח המבנים העתיקים ולו הוקם אצטדיון / אמפי פתוח להופעות חוצות, מבנה מורשת התנאים ועוד מבנה תיירותי – וייתרת השטח הייתה מפותחת כגן ארכיאולוגי – ניתן היה לראות בלוד פנינה עם פוטנציאל תיירותי אמיתי

 

מה יש בעיר המשוקמת בוורשה ובמרכזי תיירות אחרים שחסר כיום בלוד

 

שנית – הרבה ספקים מזון ומשקאות, מגוונים ראשית אווירה נעימה ותרבותית, אווירה הנוצרת משיתוף פעולה קהילתי ומהשקעה נרחבת בפעילויות תרבות במתחם הנתון

 

בקשת המוצר ובקשת המחירים. קיימות בעיר העתיקה שתי מסעדות מזרחיות טובות אך חסרות מעוף. אין בעיר העתיקה אוכל רחוב, בתי קפה ומזון כשר. והכי חשוב, אין נפח מסעדות המסוגלות לאפשר הושבת קבוצה בגודל אוטובוס לארוחת צהרים / ערב

 

שלישית – חנויות. תיירים אוהבים לקנות, ומכיוון שלוד תסומן כיעד הראשון או האחרון של התייר בארץ, אלו הזדמנויות פז לקניית מתנות ומזכרות

 

איכות – כל מה שנעשה במרכזי תיירות בעולם הינו ברמה גבוהה, בלי חיתוך פינות ובלי ניסיון להסתפק בחצאי עשיות. ניקיון סביבתי (כל היום וכל הלילה), הקפדה על התנהגות רוכלים, פיקוח צמוד למניעת פשיעה נגד מבקרים, אכיפה עקבית של חוקים עירוניים וממשלתיים. ומעל הכול – שיתוף בניהול ובהחלטות של התושבים והסוחרים לקבלת ניהול בהסכמה במקום בכפייה

 

 

 

הסיבות למיקוד עניין תיירותי בלוד

 

לפי מורכבות העניינים ומיעוט המונומנטים המרכזיים, יש לשאול את השאלה "למה להשקיע בכיוון זה בלוד?" במיוחד לאור סמיכותה של רמלה, המסוגלת להציע כמעט אותו דבר ויש לה עיר עתיקה גדולה יותר ומיוחדת גם כן. התשובות רבות, אך בראש כולן יש לציין את המנהיגות המקומית בלוד המעוניינת בפיתוח התיירות, עוסקת בתחום כבר שנים ומקדמת עשייה בנגזרות מתוכנית זו, כל אחד לחוד, והתקדם לא מעט. צוות כזה מסוגל ורוצה מרכז תיירותי שיקדם את הקהילה – וזהו כוח אדיר ופוטנציאל מנהיגות ארוך טווח.האתרים הקיימים וההיסטוריה יוצרים את הבסיס לחשיבה ומאתר את המיקום המיועד. המיוחד לעיר, מפגש הדתות במשולש הינו נקודת המוקד שסביבה מבנים לשימור ושטחים פתוחים במידה שתאפשר הקמת הפרויקט כמוצע

 

מיקומה של לוד הוא גם הפוטנציאל התיירותי שלה. לוד צמודה לשדה התעופה הבינלאומי של ישראל ברמה כזו שאזור התעשייה הצפוני שלה משמש בחלקו הניכר שירותים של השדה. סמיכות זו מאפשרת שימוש באטרקציה תיירותית כמעכב הגעה לשדה או כמקום לשירות מיידית בהגעה ליחידים וקבוצות שחדר המלון לא עומד לרשותם בצמידות לטיסתם – בין אם בהגעה או בעזיבה. כמוכן, מיקומה של לוד על צירי הדרכים הראשיות מזרח / מערב (שפלה להר או לים המלח) וצפון / דרום בכביש 6. צמידות זו לדרכים, בפיתוח נכון, יכולה לשמש כפתרון נוח ופשוט להפסקת צהריים איכותית

 

מתפעלי תיירות לא יכולים להביא קבוצה למלון לפני שעה 4 אחר הצהריים, גם כשחלק מהטיסות מגיעות לארץ מ5 לפנות בוקר ואילך. כך גם נושא העזיבות – לקוחות חייבים לעזוב את המלונות עד 12 בצהריים למרות שמרבית הטיסות עוזבות את ישראל בשעות הערב המאוחרות. אם ניתן יהיה להציע בלוד חוויה איכותית של 3-5 שעות ופתרון גמיש לנושא הזנה – יוכל הדבר לשמש חלופה לעזיבה מוקדמת של המלונות. אם ניתן יהיה להגיע להסכם עם רש"ת לגבי מרכז קדם טיסה לנוסעים בלוד, כפי שהיה בעבר במסוף ארלוזורוב בתל אביב או בשערי ירושלים – יוכלו תיירים להישאר בלוד עד שעה לפני ההמראה ולעזוב ישירות לשער היציאה. בהגעה – שלטי פרסום ברחבת ההגעה והסעה בתדירות גבוהה, ובחינם, ימשכו קהל של בודדים ויביאו לידיעתם את השירות גם לקראת עזיבתם. לגבי שיווק לקבוצות – ראה פרק נפרד על תוכנית שיווק מוצעת ומינהלה

 

השילוב בלוד, כמוצג במסמך זה הינו של מקבץ תיירותי מגוון ביותר – חוויה דתית, בעיקר לנצרות אורתודוכסית, חוויה רוחנית יהודית במוזיאון אקטיבי חדשני על תנאי המשנה, חוויה משולבת היסטורית ופעילה במוזיאון הפסיפס הלאומי, ביקור במרכז קניות תיירותי, הראשון שמתוכנן ומוקם למטרה זו ובניהול מקצועי, סדנאות פעילות של אומנים ואפשרות לרכישת מזכרות ומתנות ובנוסף לכל הנ"ל – מרכז מזון ומשקאות מגוון ופעילות תרבותית במופעי חוצות. זהו למעשה המרכז התיירותי הראשון בישראל המשלב את השיטה הישנה (אתרים היסטוריים/ארכיאולוגיים בעלי משמעות) עם אתרים מודרניים מעשי ידי אדם (דיסני??) המעצימים חוויות כשכל אלו נתונים במעטפת שירותים של מסעדות, חנויות ואוירה. בהצעה זו הוסטו מוזיאון הפסיפס והמרכז למורשת התנאים למקום חדש המוצע כאן לראשונה. לפי התפיסה המוצגת כאן, כל האטרקציות יהיו במרחק ראיה האחד מהשני ויאפשרו תנועה קלה בניהם העיר העתיקה המצומצמת נוחה וזמינה

 

 

הפוטנציאל בשוק תיירות הפנים

 

מרבית מסמך זה ממוקד בשוק התיירות הנכנסת, התיירות הצליינית ותיירות הקשורה בנתב"ג, אך הערך הכלכלי העיקרי של לוד טמון דווקא בהצלחת השיווק לתייר הישראלי. הישראלים מטיילים המון, כבודדים וכקבוצות, לאתרים ממגוון אדיר של תחומים. העיר לוד חייבת לעבוד קשה, ואולי אפילו קשה מאד, על שינוי תדמית לצורך משיכת המבקר הישראלי הבודד אבל ההשלכות של הצלחה בתחום זה על ההיבטים החברתיים של העיר עשוי להיות בעל המשמעות העמוקה ביותר במסמך זה

 

פוטנציאל המרכז למורשת התנאים ומוזיאון הפסיפס, לכשיפתחו, למשוך קהל לעיר תלוי לא במעט בהשקעה עירונית למיתוג מחדש של העיר, שכן אם לא כן, כל אטרקטיביות האתרים החדשים תמחק ותעלם מול תדמיתה של לוד המשויכת בתת המודע של מרבית הישראלים לתעשיית הבנקומטים והסמים. אוטובוסים של מבקרים ישראלים, שוק הומה בקונים מקומיים ובתי קפה של נהנתנים מהישובים הסמוכים יכולים להשפיע לטובה על הדימוי העצמי ומצבם הכלכלי של תושבי המקום

 

אוטובוסים של תלמידי בתי ספר בטיול יום למוזיאונים החדשים יזרים צרכנים לדוכני אוכל הרחוב – קונים חדשים המגדילים את הפוטנציאל הכלכלי ומאפשרים הרחבת כמות המועסקים בעיר. חשוב לזכור כי טיולי קבוצות ישראלים הינם בעיקר בימים ב-ה בעוד תיירות הבודדים הינה בעיקרה ממוקדת סופ"ש – ימים שישי ושבת, ודווקא בגלל אוכלוסייתה המעורבת של לוד, וקיומם של עסקים הפתוחים בשבתות, הינה אטרקטיבית לתיירות הפנים. ערים ערביות מסבירות פנים זוכים לתנועת תיירים עירה, ובשילוב הסמיכות למרכז האוכלוסין של גוש דן – מיתוג ושיווק נכונים הינם בעלי פוטנציאל רב לשוק תיירות הפנים. למי שלא מבין את האמור כאן די לצפות בכניסה לאבו גוש בשבתות ופקק התנועה הנמשך עמוק אל כביש 1 כדי להבין את פופולאריות האוכל והאירוח

 

לקידום תיירות הבודדים יוקצו בהמשך חוברת זו פרקים על מיתוג קולינרי, הפקת פסטיבלים ותוכניות להדרכת תיירי יום – תוכניות הפועלות בעולם הרחב, בהצלחה אדירה, וממוקדות בתיירות הפנים. כעקרון, משיכת תייר בודד הינה תוצר של שיווק ממוקד. מביאים אותו פעם אחת בכוח (משיכה לא דחיפה), ואחריכן יגיע עצמאית. חשוב לציין כי תיירות הפנים הינה בררנית מאד, ומומלץ לא לנסות לרתום את הסוסים לפני העגלה. הישראלי יתפעל ממתחם גדול ופועל שיהווה עבורו הפתעה לטובה. לא מומלץ לשווק מתחם זה טרם בשלותו שכן אכזבה תשליך עתידית על יכולות החשיפה לתייר שהתאכזב ולא ישוב עוד

 

 

 

השחקנים הראשיים בפרוגראמה

 

לפני הכול יש לפעול בתקיפות לפינוי מיידי של פולשים בשטחים המסומנים באדום מקווקו ואחרים באזור

 

 

השחקנים הקיימים שאינם צריכים לשנות דבר

המנזר

הכנסייה

המסגד

בית/בתי הכנסת

 

השחקנים הקיימים שנמצאים בשלבי תכנון שונים

השוק וחזיתות המבנים המנדטוריים ברחובות הרצוג ושדרות צה"ל

המרכז למורשת התנאים

מוזיאון הפסיפס הלאומי

מרכז המבקרים במתנ"ס שיקגו

 

המבנים ההיסטוריים החייבים בשימור ופיתוח לחנויות, מסעדות ומבני תרבות

חאן חילו

בית הקשתות

מסבנת אל-פאר

בפוטנציאל גם בית הבד של חסונה במזרח המתחם ( ירקרק 14) וקבר השייח שלצידו

 

מבנים בסביבה שחייבים בכיוון ארכיטקטוני נכון - בנוסף לשימור

הסביל

גשר ג'ינדאס

בית רבני צוה"ר

בית גל"צ העתידי ומבנים מנדטוריים נוספים מחופיי אבן

 

מבנים חדשים שצריכים לקום לשירות הקונצפט התיירותי

 

מרכז קדם טיסה של רש"ת - בעדיפות

מרכז קניות ומסעדות - שלב ב' אחרי קליטת השוק והמסעדות הראשונות

טרמינל אוטובוסים לשדה התעופה וחזרה וחניון אוטובוסים תיירותיים מאובטח

גן ארכיאולוגי עם אמפי להופעות

 

שחקני המשנה בפרוגראמה הינם ראשית כל תושבי השכונה, גורמי העירייה והשלטון הקשורים למקטע קרקע זה, ובעלי העסקים הקיימים במתחם

 

השטחים בתוכנית פרוגראמה זו – שלושת המעגלים

 

המעגל החיצוני – ממחלף א.ת. צפוני (גשר ג'ינדאס) ועד לסביל וממחלף גינתון עד מערבית לרחוב צה"ל. במעגל גדול זה כלואים השטחים בהם התגלתה לוד העתיקה והיא עדיין גלויה לעין. בשטח נרחב זה יש לתת את הדעת להשפעות כל בניה חדשה על נראות העיר העתיקה ואופייה. הנחת היסוד היא כי כל הדרכים הכלואים במעגל הגדול ישרתו את תנועת התיירים וכל שרות הנמצא במעגל הגדול יכול לזכות בחשיפה תיירותית, שירותים נוספים בעיר סביר להניח שגם יקבלו מבקרים אך ברמה נמוכה בהרבה

 

המעגל המרכזי כלוא בשטח מהסביל לצומת גינתון מזרחית לקו הבניינים הראשון לאורך רחוב החשמונאים לדרום מזרח. צפונית משורת הבניינים הצפונית ברחוב החלוץ, ומערבית לשורת הבתים המערבית בשדרות צה"ל. לגבי שטח זה יחולו הוראות בינוי ושימור מחמירות יותר. תאושר רק בניה בסגנון עתיק תוך חיפוי באבן מסותתת, כל השטחים הפתוחים לא יאושרו לבניה למעט בניית שירותים לתיירות, וייעשו פעולות יזומות לפינוי אינטנסיבי של פולשים והריסת בניה לא חוקית

 

המעגל הפנימי יוגדר כשטח בו אסור לגעת כלל למעט אלמנטים המוזכרים בפרוגראמה זו והתומכים בפיתוח מרכז העיר העתיקה, היינו פינוי מוחלט של פולשים והחזרת כל עברות הבניה למצבן החוקי, פיתוח השטח כגן ארכיאולוגי וקידום המבנים הנזכרים במסמך זה כמרכז מורשת התנאים, מוזיאון הפסיפס, שיקום חאן חילו ובית הקשתות כפרויקטים תיירותיים תקופתיים, בניית השוק המשופר והתקדמות לקראת קירוי בעתיד - בו חלקו יופעל כשוק בכל ימות השבוע עם פנייה לתיירות, ושיפוץ קו הבניינים ברחובות גולומב ובעיקר הרצוג ושד' צה"ל והפיכתן לחנויות אומנים עתיקים וחנויות הסעדה.

 

 

שכונת רמת אשכול בהווה

 

לפי הנתונים שהוצגו ע"י יו"ר הקרן ללוד, מנהלת מתנ"ס שיקגו ומפקד נקודת המשטרה בשכונה, המדובר ברובע בעייתי ביותר מבחינת אוכלוסיה פשיעה והתנהגות תושבים. זוהי שכונה שמרבית תושביה ערבים, מתוכם חלק הארי הינם ערביי לוד חוזרים בשיכוני עמידר. יתרת הערבים הם בדואים מהדרום ממשפחת אבו-רביע ומספר גבוה של מפוני שב"כ לעיר – משתפ"ים ממזרח ירושלים ומהגדה. ייתרת האוכלוסייה הינה יהודים קשיי יום במגורי עמידר – כמאה וחמישים משפחות חד-הוריות אתיופיות ומספר לא מבוטל של קשישים. בשכונה הייתה בעיה קשה של פשיעה נגד רכוש וגם נגד גוף, תחנת המשטרה במקום הוצתה ושוטר נורה למוות בנקודת המשטרה, במתנ"ס כיום ישנן מצלמות שאינן פעילות כי מצלמות האבטחה הישנות נגנבו והחדשות טרם הותקנו. בעשרות דירות בשיכונים מסביב ישנן מצלמות אבטחה המכוונות לחניה, לכניסה לבניין או לחצרות

 

באופן כללי, בעיית הבעיות בשכונה הינה פלישות לרשות הכלל, בנייה בלתי חוקית, תחזוקה ירודה ולכלוך קיצוני. פלישה לרשות הכלל תוך גידור קרקע ציבורית והפיכתה לגינה או שטח גידול לחיות, כולל בעלי חיים האסורים בגידול בשטח עירוני. בניה בלתי חוקית מהרחבת דירות בשיכונים ועד בניית מבנים צמודי קרקע ללא היתר ועפ"ר על קרקע ציבורית. לכלוך, שפיכת פסולת, השלכת פסולת ברשות הרבים ושפיכת משאיות פסולת בניין בשטחים הפתוחים

 

כל הפועלים בשכונה משוכנעים כי יצירת מקומות תעסוקה בתחומי השכונה שיעלו את ערכה בעיניי התושבים ויעשו לקידום תודעת קהילה והעלאת הכבוד העצמי, עשויים להעביר מן העולם חלק מההתנהגויות הבעייתיות של התושבים, מגרפיטי ועד לעבריינות הנמצאת במגמת ירידה משמעותית בשנים האחרונות

 

מינהלת רובע העיר העתיקה

כבסיס לקידום פרוגראמה זו, וכמנוף ההפעלה של הפרויקט כולו מוצע לפעול ע"י גיוס מנהל לפרויקט במשרה מלאה, העמדת הגוף הוולונטארי של צוות ההיגוי לצידו כגורם מקצועי מייעץ וועד מנהל זמני. ומתן תקצוב עירוני ראשוני למנהלת הרובע להתחיל בפעולה לקידום הרעיון.

מינוי מנהל הפרויקט הינה החלטה חשובה ממדרגה ראשונה! יש להימנע ממינוי פוליטי, ככל שזה אטרקטיבי ולמנות פרויקטור מקצועי המסוגל לפעול ולהפעיל את הנדרש במסמך זה. תפקידי הפרויקטור, לפי סדר קדימויות, יוגדרו כדלקמן

 

ניהול הגברת האכיפה העירונית במעגל הפנימי והמרכזי של הפרוגראמה תוך הפעלת מאמץ מרוכז לפינוי פולשים, ניקיון סביבתי, שיפור חזות מבנים קיימים ושמירה על התשתיות

 

קידום הפיכתה של פרוגראמה זו לתב"ע תוך תכנון הטמנת תשתיות למערכת תת קרקעית, שיפור מיידי לנושא הניקוז בשטח הפתוח סביב האתרים הארכיאולוגיים למניעת התדרדרות נוספת במצבם

 

קידום תקצוב שלב תכנון לתב"ע הנ"ל, לשימור ספציפי של המבנים הנזכרים בפרוגראמה

 

ליווי התכנון והביצוע של השוק המקורה לפי רוח פרוגראמה זו ושיפוץ המבנים לאורך תוואי הרצוג/ כצנלסון/ שד' צה"ל

 

קידום העברת נכסי רשות הפיתוח בכל המעגל הפנימי לבעלות פרויקט העיר העתיקה (יש לבחון השלכות משפטיות להעברתם לעירייה או לחברה לפיתוח). העברת כל השטחים הפתוחים במעגל המרכזי כנ"ל

 

הוצאת מכרזים לתכנון שימור המבנים (חאן חילו, בית הקשתות והמסבנה) המרכזיים בתוכנית זו. בהמשך, הפקת מכרזים לביצוע השימור במבנים

 

השגת ההסכמות הנדרשות לשינוי שימוש במתנ"ס שיקגו להפיכתו למרכז מבקרים. תכנון והקמת מרכז המבקרים העירוני שיהווה מבנה ראשון לקליטת הבאים בשערי העיר העתיקה, יספר את סיפורה, ויכווין אנשים לאתרים השונים הפועלים בה

 

גיוס כ"א מקצועי לניהול השיווק והקמת אתר אינטרנטי של העיר העתיקה ולגיוס בעלי עסקים לאכלוס השוק המקורה, החנויות והעסקים בחאן חילו

 

הבאת המתחם לשלב ההכרזה על פתיחתו כאשר השוק הושלם והוקצה בו מקטע לשוק תיירותי שאוכלס כמפורט לעיל, מבנה החאן שומר ושוחזר ונפתחו בו חנויות כמפורט לעיל, הוקם מרכז מבקרים במתנ"ס והועמד מערך שיווק אנושי ואלקטרוני לקידום העיר העתיקה. במקביל, התקווה היא כי עד אז יהיה קידום משמעותי הן בנושא מוזיאון הפסיפס הלאומי והן בבניית המרכז למורשת התנאים

 

סיוע לגורמים העוסקים בפרויקטים במקביל להשגת מירב הסיוע האפשרי בעירייה ובגורמים השלטוניים האחרים המשפים פעולה בפרויקט. למרכז למורשת התנאים ולמוזיאון הפסיפס

 

קידום השגת תקציבים ממלכתיים לטובת העיר העתיקה ופרויקטים שונים בה ברוח הפרוגראמה

שמירה צמודה וערנית על כל פעילות בתחום העיר העתיקה, מניעת אישור תוכניות שאינן עולות בקנה אחד עם רוח הפרוגראמה, ניהול פיקוח עירוני ממוקד מטרה לשיפור הרובע כל הזמן

 

IMG_4832.JPG