כלכלה שיתופית ותיירות קולינרית

בשנתיים האחרונות הכלכלה השיתופית תופסת מקום נרחב בכותרות, ומקום קטן יותר בחיינו היומיומיים. אבל, מספר נגזרות של כלכלה חדשה זו כבר הצליחו למצוא דרך אל הנתיב המרכזי בחיינו. פורצת הדרך הראשונה, או לפחות המשמעותית הראשונה, הייתה תוכנת השכרת החדרים והדירות אייר-בי-נ-בי* שפתח את שוק החלופות לבתי המלון בדירות מרוהטות בשכירות זולה בהרבה. ברור כי קיימות גם חלופות חינם כמו קאוצ'-סרפינג** אך הרעיון בדיון זה הינו מקומה של הכלכלה השיתופית, ועל-כן נתמקד בשירותים בתשלום נמוך

בשפת התקשורת קיים בלבול רב בבואה לעסוק בתחום. אפילו ברמת הכינוי שניתן לנושא ניתן למצוא כל דבר מכלכלה שיתופית, דרך כלכלת עמיתים, כלכלה חברתית וכו, ברור כי המשותף לכלכלה זו הינה הנמכת רף הבעלות והגברת נושא התשלום כנגד צריכה. כמוכן ברור כי רק ההתפתחות הטכנולוגית של פלטפורמת האינטרנט והתקשורת המיידית – הייתה זו שאפשרה לכלכלה זו להתפתח. בבסיסה של הכלכלה החברתית בנויה היכולת לקבל משוב ממשתמשים קודמים לטיב השירות ולרמת המחירים התחרותית במקום

הנחת היסוד בכל שירותי הכלכלה השיתופית הינן כי לך יש יותר מדי ממשהו, ומישהו, היכן שהו, מוכן לרכוש את העודפים במחיר הוגן במיוחד. העודף יכול להיות מושב ברכב הנוסע בכל מקרה ממקום מגוריך למקום עבודתך, כל יום בשעות קבועות – ואם יש מישהו שמוכן להשתתף בהוצאות הדלק, שווק להתאים שעוני נסיעה. כך נולדה תוכנת הבת החדשה של ווייז*** רייד-וויז, ובאופן מסויים אפילו תוכנת אובר המציעה הסעה מיוחדת במכונית פרטית עונה לקריטריון כי לך יש זמן מיותר ומכונית פנויה, ול"צרכן" יש צורך להתנייע מנקודה "א" לנקודה "ב" ומחפש פתרון זול יותר מתחבורה פרטית/מונית ומהיר יותר מציבורית(אוטובוס). כך גם ניתן להביט בדוגמת שיתוף המיטות שהצגנו קודם

דוגמא נהדרת לכלכלה השיתופית בתחום התחבורה היא הדרך החדשה להשכרת רכב לצורך נסיעה ספציפית ולא לימים שלמים. מחקרים מצביעים על העובדה כי רכב פרטי נמצא בשימוש פחות מ- 5% מהזמן, בעוד רכבי ההשכרות הקצרות מנוצלים ברמה של 55-60%. זהו ההבדל בין בעלות על מוצר לזכות השימוש בו המאפשרת כלכלה של שיתוף וחוסכת אמצעים ומשאבים לעולם. גם שכירת אופניים לצורך דילוג בין נקודות, כשיטת תל-אופן בתל אביב, הינה דרך של מתן זכות שימוש במוצר/אמצעי כנגד תשלום סמלי לעומת רכישת הבעלות על המוצר במלואו לצרכי שימוש מוגבל

ברור כי כל הטרנד החדש של כלכלה שיתופית נולד על רקע הרשתות החברתיות. היכולת לצאת ממעגל החברים הראשוני למעגל נרחב יותר שעדיין מוגדר "חברים", והיכולת למצוא קשר בין כל שני אנשים בעולם עם חמישה – שישה דילוגים, הביאו להכרות עם פוטנציאל לקוחות חברתיים שכביכול ניתן לסמוך עליהם יותר ולהכניסם אל המרחב הפרטי שלך. מגזין טיים קבע כי דור המילניאלס, ילידי שנות השמונים והתשעים, שיצרו את הכלכלה השיתופית עומדים לנטוש אותה בקרוב כי הם מתמסדים, מתחתנים, מולידים ילדים ומשנים אורחות חיים. מאידך, זהו הדור הראשון באידיאולוגיית הקיימות, דור שגדל עם ההבנה המופנמת לנזק העצום שנגרם ליקום מדרך החיים הצרכנית, וסביר להניח שיצליחו להוריש הבנה זו גם לילדיהם. הכלכלה השיתופית הינה סוג של סיוע לקיימות לא רק בתחומי השיתוף במכוניות ומיטות אלא גם בתחום מחזור צרכני – שוק "יד 2", אתר "בשקל" ועוד רבים שכמותם

בתחום הכלכלי "נטו" אנו עדים לבנקים חברתיים המבוססים על כלכלה שיתופית, ואפילו זוכה בפרסי נובל (ראה מוחמד יונוס בבנגלדש, זוכה פרס נובל לשלום בשנת 2006). להבדיל מכלכלה חברתית, כאן מדובר כבר בעסק חברתי – עסק כלכלי לכל דבר ועניין, אך עם מניע חברתי אידיאולוגי. כך גם צריך להביט על השירותים המתפתחים בתחום התיירות הקולינרית. יש מעט מאד ארוחות ולינות חינם, אבל יש בהחלט כלכלה שיתופית ע"י הצעת מיטה בביתך תמורת היכולת, בעתיד, לחפש מיטה אצל אחרים. יש לזה גם היבט חברתי של יצירת חברויות חדשות וברגע שהשוכר גם רוכש מוצרים למטבח הבית – נוצר גם הגיון כלכלי מסוים של שיתוף בהוצאות

אם בתחום התיירות נגענו עד כה בנגזרת ההלנה והשינוע הקרקעי, הרי שעתה עלינו להגיע לאספקט הקולינרי ונתחיל דווקא לא מהארוחות אלא מחוויות קולינריות אחרות. שווקי האיכרים היפים בעולם הינם השווקים השיתופיים. הרעיון מאחרי השווקים הוא ניסיון לחלוק בין המוכר לקונה את פערי התיווך העומדים כעת על למעלה מ-140% (היינו המחיר הסופי ללקוח הינו פי 2.5 מהמחיר שקיבל החקלאי עבור אותו מוצר). הפער האדיר יוצר שווי לחקלאי להעמיס מכונית במוצרים משובחים ולנהוג לקראת סופי השבוע לשוקי האיכרים בהם הוא מציע את תנובתו במחיר זול מהשווקים, באיכות מעולה ובטריות אופטימאלית. יתרון נוסף יש למגדלים העוסקים בגידולים אורגניים – שווקי האיכרים הם מקום עיקרי להשגת תמורה גבוהה להשקעתם ובמקביל יצירת נתיב תקשורת ישיר עם קהל הלקוחות חובבי הז'אנר

לכלכלה השיתופית מגיע כעת גם תחום הארוחות. בשנים האחרונות התפתח נושא האירוח הביתי ועימו גם נושא הארוחות הביתיות. חוקיות הנושא עדיין אינה מוסדרת, ושאלת המיסוי בלתי פתורה, אך אתרים כמו אכול-עם****  או נחלוק ארוחה**** מציעים לתייר הקולינרי חוויה של ארוחה ביתית, עם תפריט מקומי, בבית של מארח תמורת תשלום. הארוחות אינן זולות אך מציעות חוויית ערב כולל שיתוף, לעיתין, בשלבי הכנת המזון. כמו אובר כתחליף למכוניות, במדינה עם רגולציה מורכבת כבישראל, נושא ההיגיינה אינו מוסדר, נושא הביטוח לא ברור אך הערך החווייתי מפורסם בשיט חוכמת ההמונים – הלקוחות מצביעים על הדירוג ומצרפים הערותיהם.
 
* Air BnB
** Couch surfing
*** Waze – Ride with
**** Eat With /  Meal Sharing

 

 

 

תזונת העולם והשמנת ייתר

אפתח בשורה מאד אישית, למען הגילוי הנאות - לפני פחות מחצי שנה עברתי ניתוח מעקף קיבה עקב השמנת ייתר ומקבץ מחלות נלוות שלא היה מבייש משפחה מורחבת. למאמר היום יש הרבה מההיבט האישי וגם הרבה ידע שנצבר אצלי במהלך ההכנה לניתוח. הטריגר האחרון לכתיבת המאמר היה ביקורי בביתן של סלוו-פוד באקספו השנה. במתחם של סלוו-פוד הוקדש ביתן שלם לתיעוש ייצור המזון ואובדן המגוון הטבעי, ושם התקיים דיאלוג מעניין מאד בנושא השמנת היתר.   כבר בידיעון מס' 3 המלצנו לבקר באתר של סלוו-פוד, ובביקורים באקספו התרשמתי עמוקות מהמתחם שהוקם על ידי הארגון. הבעיה שנותחה לעומק בביתן הסלוו-פוד במילאנו הייתה נושא אובדן האוכל הטבעי, הסיכונים במזון מעובד, בעיית עודפי הייצור של מזון ואובדן כשליש מהמזון בין שלב הייצור לצריכה ולבסוף הוצג נושא השמנת היתר – מחלת המאה ה-21. כפי שניתן לראות בדוגמא המובאת למעלה, קיים קשר ישיר בין תהליכי ההשמנה להתפתחות מחלות (בדוגמא כאן הקשר לסוכרת מבוגרים/סוג-2). במהלך שני עשורים, מ-1994 ועד היום, הפך נושא השמנת היתר מתופעה שולית של אחוזים בודדים לסיכון רפואי אמיתי לבריאות העולם. המצב הגרוע ביותר כיום הוא דווקא באיי פלאו באוקיינוס השקט, סמואה ונארו מקום בו השמנת היתר החולנית* מגיעה לשמונים אחוז מכלל האוכלוסייה הבוגרת. בארצות המפרץ הפרסי, נסיכויות הדלק – כוויית קטאר סעודיה ובחריין מימדי הבעיה מגיעים ל 70% מהאוכלוסייה הבוגרת וחולפים רק במעט את ארה"ב עם 69.8% ואחריה מקסיקו עם 69.1% שמנים. את ההתדרדרות המהירה בבעיה זו תולים רבים בהפקת סוכר הפרוקטוז מצמח התירס המיוחד שפותח למטרה זו. עד שנת 1980 סוכר הפרוקטוז היה בשימוש מוגבל, ועם פיתוחו של תירס הסוכר, לאור מחירו הזול, עברה חברת קוקה-קולה להשתמש בו בייצור משקאות קלים. בארה"ב בלבד, השימוש בסירופ סוכר תירס עלה מ-23 קילו לנפש בשנת 1983 למעט מעל 43 קילו לאדם בשנת 2013. הסוכר הינו מוצר חדש בתזונת האדם וכמעט ולא היה בנמצא לפני שנת 1900. העלייה החדה בתזונה משמינה ובמקביל שינוי אורח החיים שהקטין משמעותית את העבודה הפיזית מסבירים את התמונה בטבלא בראש הכתבה

בעולם כיום 1.4 מיליארד אנשים המוגדרים כסובלים מהשמנת ייתר, מתוכם כחצי מיליארד בדרגת ההשמנה הקיצונית של השמנה חולנית. מרביתם מרוכזים בצפון אמריקה ואירופה. בו זמנית, כמיליארד וחצי אנשים בעולם ללא ביטחון תזונתי, מרביתם בארצות העולם השלישי בחצי הכדור הדרומי ודרום מזרח אסיה. חוסר האיזון התזונתי הזה הינו חלק אדיר בעבודת ארגון סלוו-פוד המפתח גינות קהילתיות באפריקה, משמר מזונות מסורתיים בעולם כולו כולל זנים של צמחי מאכל ששופרו והונדסו במהלך השנים והארגון עושה לשימור הזנים ההיסטוריים. הארגון מעודד הנקה בעולם השלישי והקטנת השימוש במארזים בלתי מתכלים – פלסטיק פח וכו'. שוב ניקח את ההזדמנות להמליץ על ביקור באתר בסלוו-פוד, ולהירשם כחברים על מנת לקבל דיוור חודשי של כתבות חובקות עולם בנושאי תזונה וקיימות. החברות עולה רק 10 אירו לשנה ותורמת לעולם מעט יותר שפוי. שאפו
 
*   השמנת ייתר נקבעת לפי מדד אובייקטיבי של יחס בין משקל לגובה בריבוע (משקל בקילוגרמים וגובה במטרים). משקל מעל מדד 30 נחשב כהשמנת יתר, בעוד מדד מעל 35 נחשב כהשמנת ייתר חולנית. גם עודף משקל של 30 קילו מעל למשקל נורמאלי נחשב כהשמנת ייתר לגבוהים שם אין זה משקף מדד קיצוני

 

*BMI